התפטרתי – אני זכאי לדמי אבטלה?

אחת "הנחמות" שלנו, כאשר אנחנו מפוטרים, היא העובדה שנוכל לפנות למוסד לביטוח הלאומי, אותו גוף שגבה מאיתנו דמי ביטוח במשך כל חודש, כל שנה משנות עבודתנו – ולבקש לקבל דמי אבטלה לתקופה מסוימת, רק עד שנמצא עבודה. אך מה קורה כשאנחנו מתפטרים מיוזמתנו?

 

3 שנים ברציפות זכתה שרון, אחראית שימור לקוחות בחברת "אתה חשוב לנו", באות העובד המצטיין.

ובאמת, המעסיק שלה, ירון, מאוד העריך את כישוריה. בכל שיחה חצי שנתית הבטיח לה ש"יום אחד, בקרוב מאד" היא תזכה להחליף את מנהל מחלקת המכירות, שיעזוב "ממש בקרוב, אבל אל תספרי לאף אחד". התפקיד הנכסף היה כרוך בהעלאה יפה בשכר, רכב צמוד ונוף לים, ואלו היו, אחת לאחת, הסיבות ששרון נשכה שפתיים, שנה אחר שנה, וסירבה להצעות עבודה מהלקוחות המרוצים. "הם לא יודעים", חשבה לעצמה, "שאני עומדת לנהל את המחלקה כולה יום אחד"…

כשקיבלה, ממש כמו שאר העובדים, את המייל המבשר כי לימור מונתה למנהלת מחלקת המכירות של "אתה חשוב לנו", חשה שרון סחרחורת קלה. היא התקשרה נסערת לבעלה, ומתוך יפחותיה הוא הצליח להבין כי החדר עם הנוף לים ברח להם מבין האצבעות… הוא נשאר על הקו גם בעת שניסחה את המייל המאוכזב לירון, וחיזק את ידה כשלחצה SEND.  

ירון קיבל את התפטרותה של שרון בהבנה, אך לא הסכים לתת לה מכתב פיטורים. הוא הסביר לה שהיועץ המשפטי אסר עליו להנפיק מכתב כוזב המצהיר על פיטורים שלא היו, ושהוא יודע שהיא לא תעשה לו את זה, כמובן, אבל "אתה חשוב לנו" חוששת מתביעת פיצויי פיטורים…

שרון הזועמת והפגועה חשבה לעצמה שהיא תסתדר בלי טובות: מגיעים לה דמי אבטלה מלאים, ובזמן הזה היא תמצא עבודה אחרת, בתנאים מעולים. אין מה לדאוג. לאחר זמן מה גילתה שהביטוח הלאומי לא חושב כמוה: תביעתה לדמי אבטלה נדחתה לאלתר, מהנימוק ששרון התפטרה ולא פוטרה. מה שרון יכולה לעשות?

 

מכתב הפיטורים – כרטיס הכניסה להיכל הביטוח הלאומי

אחת "הנחמות" שלנו, כאשר אנחנו מפוטרים, היא העובדה שנוכל לפנות למוסד לביטוח הלאומי, אותו גוף שגבה מאיתנו דמי ביטוח במשך כל חודש, כל שנה משנות עבודתנו – ולבקש לקבל דמי אבטלה לתקופה מסוימת, רק עד שנמצא עבודה. כך נוכל להתקיים בכבוד, להמתין למשרה שתתאים לנו, ולא לקחת את הג'וב הראשון שהציעו לנו כי אנחנו "חנוקים".

 

אך מה קורה כשאנחנו מתפטרים מיוזמתנו?

במקרים של התפטרות, זכאותנו לדמי אבטלה מתרחקת. לאן? 90 יום קדימה. חוק הביטוח הלאומי מבחין בין מי שפוטר לבין מי שהתפטר, וקובע כי מי שפוטר, ועמד בתנאי הזכאות (עולם שלם בפני עצמו), זכאי לאבטלה.

לעומת זאת, מי שהתפטר מרצונו, "מבלי שהייתה הצדקה לכך", אזי גם אם הוא עומד בתנאי הזכאות – ימתין, במטותא. שלושה חודשים תמימים מיום הפסקת העבודה, יידרש המתפטר להמתין לדמי האבטלה!

הבחנה זו אמנם נועדה "להבטיח" שישולמו דמי אבטלה רק למי שבאמת נפלט ממעגל העבודה בעל כורחו, ולא למי שעזב "סתם", אך המצב שנוצר הוא שמתפטרים לא "מוצדקים" משלמים מעין קנס על בחירתם לעזוב:  

במקרים רבים הם גם לא יהיו זכאים לפיצויי פיטורים (נכון להיום הצעת החוק להעניק פיצויי  פיטורים  גם למתפטרים טרם התקבלה) וההתלבטות הלגיטימית, אם לעזוב מקום עבודה לא מתאים – או לא, הופכת להרת גורל עבורם.

כך למשל, שרון שלנו, שהסכימה לוותר על פיצויה בלב שלם. האם הייתה צריכה להישאר "ולחמם את הכיסא" בחוסר חשק? כך שהייתה הופכת להיות בלתי מועילה למערכת, וזה עוד במקרה הטוב? האם רק למי שממש, אבל ממש רע במקום עבודתו, משתלם להישבר ולעזוב?

 

דמי אבטלה למתפטר מהיום הראשון – יש חיה כזו?

ירון, ו"אתה חשוב לנו", איכזבו את שרון, אין ספק. אך האם שרון תוכל להוכיח שהתפטרותה הייתה "מוצדקת"? ואם תוכיח שכן, האם תוכל שרון לזכות גם בפיצויי פיטורים וגם בדמי אבטלה מהיום הראשון?

השאלה מורכבת מ- 2 אספקטים:

o   לעניין פיצויי הפיטורים, ניתן לעיין במאמר המלא הזה, המפרט את הנסיבות בהן זכאי עובד שהתפטר לפיצויים, כגון הפחתת שכר, פגיעה במעמד המקצועי של העובד, ואפילו הארכת המשמרת לפעמים.

התשובה הפרטית של שרון תהא תלויה במספר גורמים: האם בכלל ניתנה לשרון   "הבטחה" אמיתית לקידום? האם מי שנתן אותה אכן היה מוסמך לכך? האם שרון הסתמכה על ההבטחה שהופרה? במקרים דומים נקבע, כי תחושה סובייקטיבית של עובד, אכזבתו העמוקה מכך שהובטח לו קידום, שלא יצא לפועל, מובנת, אך עדיין אינה מצדיקה התפטרות בדין פיטורים.

 o        בעניין דמי אבטלה, לעומת זאת, חוק הביטוח הלאומי הוא שמורה לנו את הדרך.

כאן בוחנים את צדקת ההתפטרות דרך משקפיים אחרות. כלל לא בטוח, גם אם שרון תהיה זכאית לפיצויי פיטורים, שהיא תהיה זכאית לדמי אבטלה!

 

   

התפטרות "מוצדקת" לצורך דמי אבטלה

על מנת להבין את התשובה, ראו להלן מקבץ מקרים בהם נקבע אם ההתפטרות "מוצדקת" ומזכה בדמי אבטלה לפי דיני הביטוח הלאומי, או לא:

 

א.           מצב בריאותי, של העובד או מי ממשפחתו 

קחו בחשבון שהניירת הרפואית, תנאי העבודה ממנה התפטרת ויתר נסיבות ההתפטרות, ייבחנו בקפידה. ככלל, לא מדובר רק במצבים בהם לא ניתן כלל לעבוד, אלא כל מצב בו מצב הבריאות לקוי. נקבע כי גם כשהעובד חיפש עבודה אחרת אחרי ההתפטרות, כזו שתתאים יותר למצבו הבריאותי, ההתפטרות עדיין תיחשב כמוצדקת.

 

ב.           הרעה מוחשית בתנאי עבודה  

במקרה בו הופסקו ההפרשות לביטוח המנהלים של עובדת, וזו התפטרה בשל אי הסכמתה לעניין – ההתפטרות הוכרזה כמוצדקת, והזכאות לדמי אבטלה לא נפגעה.

.

ג.            נסיבות אחרות  

ומה כאשר לא ניתן לדרוש מהעובד שימשיך בעבודתו?

 כך למשל, כאשר מכונאי מערכות רפואיות גילה במערכות עליהן היה מופקד כשלים מסוימים, הוא התריע בפני הממונים עליו, אך הכשלים לא תוקנו. המכונאי, שחשש שחולים ייפגעו, ושהאחריות לכך תיפול על כתפיו, ביקש לעבור למחלקה אחרת, וגם בקשתו זו נדחתה. כשהגיעו מים עד נפש התפטר, אך כשניגש לקבל דמי אבטלה, נדחתה בקשתו!

המכונאי ערער לבית הדין, ושם נקבע כי המקרה החמור הוא דוגמא קלאסית למצב בו לא ניתן לדרוש מעובד להישאר בתפקידו. נקבע כי המובטל "מאונס" יקבל דמי אבטלה מהיום הראשון.

 לשרון שלנו, שגם כן טוענת שבנסיבות שנוצרו לא יכלה להישאר לעבוד באותו מקום, יהיה קשה להוכיח שנפלטה ממעגל העבודה "בעל כורחה": לשרון היו אלטרנטיבות: היא יכלה, למשל, להישאר ב"אתה חשוב לנו" ולדחוף לקידום באופן יותר מאסיבי, או לדרוש לעבור תפקיד בתוך החברה. כמו כן לא מדובר על מצב בו אי-הקידום פגע בשמה המקצועי (ההבטחה הייתה סודית)… לכן, סביר להניח, ששרון תיאלץ להמתין 90 יום לקבל דמי אבטלה.

 

 

ד.           מרחק מהעבודה 

אם התפטרת מהעבודה בשל שינוי מקום מגורים או מקום העבודה, ההתפטרות תיחשב כמוצדקת אם המרחק החדש בין העבודה למגורים עולה על 60 ק"מ (או 40 ק"מ אם את אם לילד מתחת לגיל 7).

 במקרים מסוימים, גם אם בן הזוג הוא שעבר למקום עבודה / מגורים אחר, בית הדין יראה בהתפטרות כמוצדקת, אך כל מקרה ייבחן לגופו:

אבא אמא ו- 2 ילדים עלו לארץ וקבעו את מקום מושבם בירושלים. רק האם מצאה עבודה, והיא פרנסה לבדה את המשפחה במשך עשרה חודשים. כשהבעל, שלא היה זכאי לדמי אבטלה, מצא לסוף לאחר 10 חודשים עבודה, בחיפה, הם החליטו בלית ברירה להיענות להצעה ולעקור לחיפה. האישה התפטרה, אך להפתעתה דרישתה לדמי אבטלה עקב ההתפטרות נדחתה. היא ערערה, ובית הדין פסק כי התפטרותה הייתה מוצדקת, ומזכה בדמי אבטלה.

 

ה.           אחרי לידה 

חוק פיצויי פיטורים קובע כי עובדת המבקשת להתפטר לצורך טיפול בילד, במשך 9 החודשים מיום הלידה, תקבל פיצויים כאילו פוטרה (http://www.tamas.gov.il/NR/exeres/2DE7876F-0A66-443C-AB04-3990EF0CEABE.htm).

אך מה לגבי דמי אבטלה? האם רצונה של המתפטרת לטפל בילדה מצדיק קבלת דמי אבטלה מהיום הראשון? לא בהכרח.

עורכת דין שנהגה לעבוד עד 7 בערב בכל יום, טרם ילדה, ביקשה להתפטר לצורך טיפול בבנה. המל"ל דחה את תביעתה לדמי אבטלה: נטען כי העובדה שהיא נרשמה בלשכת התעסוקה, מייד לאחר שהתפטרה לצורך טיפול בילד, אינה עולה בקנה אחד עם ההתפטרות: הלא היא רצתה להישאר בבית, לא? אז מדוע ניגשה לחפש עבודה?

בית הדין הארצי פסק לטובתה. נקבע כי חיפוש עבודה אחרת, אפילו במשרה מלאה, על ידי מי שעבדה קודם שעות נוספות בכל יום (עד 19:00) – הוא לגיטימי ביותר. לתובעת נפסקו דמי אבטלה ללא כל תקופת המתנה.

לעומת זאת עובדת אחרת, שהמעסיק שלה הציע לה, בשובה מחופשת לידה, לעבוד 7.5 שעות ביום: מ- 08:00 עד 15:30, או מ- 08:30 עד 16:00, סירבה, התפטרה והתייצבה לחפש בלשכת התעסוקה עבודה אחרת, שתתאים לה כאם לשניים. במקביל תבעה אבטלה, אך בית הדין פסק שלא היה צריך לשלם לה דמי אבטלה ל- 90 הימים הראשונים, מאחר והשעות שהוצעו לה היו סבירות ובמסגרת החוק.

חשוב להבין שבית הדין אינו רואה בעצם ההתפטרות לצורך טיפול בילד כצידוק אוטומטי (לצורך דמי אבטלה), זאת מאחר ואמהות רבות בימינו כן חוזרות למקום העבודה בתום חופשת הלידה.

 

בית הדין בודק אם במקרה הספציפי שלך – היית חייבת להתפטר:

האם למשל היו הפרשי שעות ניכרים בין 2 המשרות? בין זו שעזבת לבין החדשה? האם עבדת קודם במשמרת לילה שאינה מתאימה לאם טרייה, או שמקום העבודה הוא כה מרוחק מביתך, שלא מתאפשר לך אפילו להכניס את הילד לפעוטון בבוקר לפני העבודה? במקרים כאלו היולדת כנראה כן תקבל דמי אבטלה אם תתפטר.

לעומת זאת, אם ההתפטרות הייתה לטובת קידום מקצועי נטו, תיאלצי להמתין לדמי האבטלה.

 

חילוקי דעות – התפטרות או פיטורים?

קיימים מקרים בהם המעסיק טוען שאתה בחרת לעזוב, בשעה שאתה יודע היטב שהוא פיטר אותך. אין פיצויים, אין מכתב, אין דמי אבטלה. מה עושים?

קצב שעבד בסופר, אב ל- 6 ילדים, פוטר בשל המקרה הבא: הוא ביקש לרכוש עוף שלם לביתו, שקל אותו וסימן את המחיר לתשלום. כשבנו הגיע לקחת את העוף, הוא ניצל זמן פנוי שהיה לו, ופירק את העוף לחלקים. הוא נתן לבנו את העוף המפורק – שישלם עליו בקופה. מאחר וקיים הפרש מחיר בין עוף שלם לעוף מפורק (במקרה הנדון ההפרש הסתכם, לטענת הקצב, ב- 18 ₪), הקופאית קראה לקב"ט. תוכן השקית המפלילה נבחן – ולמחרת הקצב המפרק פוטר.

מאחר ומעסיקתו של הקצב (הסופר) לא ציידה אותו במכתב פיטורים, תביעתו לדמי אבטלה נדחתה.  

הקצב הגיש תביעה לבית הדין, שם נחקר נציג המעסיקה. השאלה הייתה אם הקצב פוטר או לא, ולמשמע תשובתו הלא החלטית של הנציג, הודיעה נציגת הביטוח הלאומי, שנכחה בדיון, שגרסת הקצב שהוא אכן פוטר מתקבלת (כן, כן!).

בהתאם, הביטוח הלאומי הסכים לשלם לו את דמי האבטלה עבור 90 הימים הראשונים, פלוס הוצאות הדיונים. ההחלטה, אגב, ניתנה בחג חנוכה, ממש לפני כשבועיים, ועל זה נאמר: נס גדול היה פה.

 

איך עושים את זה בפועל?

·         קודם כל, כדאי לדעת כי גם מי שהתפטר "ללא צידוק", צריך להתייצב בשירות התעסוקה בסמוך להפסקת העבודה, כדי לא לאבד את זכאותו.

·         אם אתם מעוניינים בדמי אבטלה, הגישו למוסד לביטוח לאומי תביעה על גבי טופס זה. שימו לב להוראות מילוי הטופס המדויקות, והשאירו אצלכם העתק מלא של כל ה"סט". 

·       לגבי מכתב הפסקת העבודה שעליכם לצרף, הקפידו שהמעסיק יציין את הסיבה בגינה הופסקה עבודתכם (התפטרת כי הקידום בוטל, או כי לא הייתה אפשרות להציע לך, כאם טרייה, משרה מתאימה). אם המעסיק יסרב לפרט את הסיבות, העלו על הכתב את השתלשלות העניינים בעצמכם.

·      בתוך 6 חודשים מיום שנתקבלה אצלכם ההחלטה ניתן לערער על התביעה לבית הדין לעבודה. מומלץ להתייעץ עם עו"ד, או עם לשכות הסיוע המשפטי, טרם נקיטת אמצעים: ייתכן והוא ימליץ להתחיל דווקא בהליך תביעה מול המעסיק לשעבר, או לחילופין, ייעץ לכם לוותר כי סיכוייכם קלושים ואתם עלולים להיות מחויבים בהוצאות.