ארכיון תגיות: שימוע

התקבלתי לעבודה, ופוטרתי – כדאי לי לתבוע ?

מפסק הדין שהתקבל לאחרונה ניתן ללמוד דבר אחד בעיקר: פרופורציות.

מעשה שהיה כך היה

  1. האישה פוטרה מעבודתה לאחר 7 ימים מסוכנות הביטוח.
  2. לא נערך לה שימוע כדין ולא נאמר לה מהי הסיבה לפיטוריה.
  3. היא הגישה תביעה לפיצוי של 28,700 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לה בשל פיטוריה (פיצוי בגין תקופת אבטלה, הפסד רווחים עתידיים למשך שנה, פיצוי בגין שהיית בנה במעון פרטי ובגין עוגמת הנפש שנגרמה לה). כן טענה שסירבה להצעות עבודה אחרות ונותרה ללא פרנסה במשך כחודש וחצי.

המעסיקה טענה

  1. היא לא גילתה לתובעת את הסיבה האמיתית לפיטוריה מחשש להעליבה (אי התאמתה).
  2. התובעת הועסקה שבוע ימים בלבד, ואין מקום לפסוק פיצויים כה גבוהים לטובתה, שכן למעסיק עומדת הזכות לנהל את עסקו על פי הבנתו.

כבוד השופטת קבעה כך

  1. נכון שלכל עובד קמה הזכות לשימוע על מנת שיוכל להזים את הטענות כלפיו ולהתגונן כראוי.
  2. ונכון שעל המעסיק לגלות לעובד את הסיבה האמיתית לפיטוריו
  3. ונכון שנפגעה זכות התובעת לשימוע הוגן.
  4. ואולם, יש לזכור כי התובעת פוטרה אחרי שבוע בלבד, וזו מהווה תקופת ניסיון לגיטימית (המעסיק יכול לשנות את דעתו לגביה!).
  5. לגבי הוויתור על הצעות עבודה אחרות נפסק כי זהו סיכון שלוקח כל עובד, וכאשר ההתקשרות כנה ואמיתית, אין כל הצדקה לפיצוי (כשאין התחייבות להעסקה לתקופה מסוימת).
  6. לגבי הסכום נקבע שהוא מוגזם ביותר, והמעסיקה חוייבה לפצותה ב- 250 ש"ח בלבד.

ואני אומרת?

גם אם נפגעתם בכל לבבכם, נסו לבדוק את המקרה מזווית ראיה אובייקטיבית: האם ניסו "לעבוד" עליכם? לפגוע בכם? לנצל אתכם? או שהדברים קרו כך באופן טבעי?

רק אם תרגישו שהצדק עמכם, והוא חייב לצאת לאור, גשו לתביעה.

כך במקרה עגום זה – ההוצאות שהוציאה התובעת על ניהול ההליך, שעות העבודה שבזבזה, הימים שהמתינה – יכלו להגיע גם לפי 10 מהסכום בו זכתה…

לא חבל?

 

 

פורסם בקטגוריה עבודה | עם התגים , , , | סגור לתגובות על התקבלתי לעבודה, ופוטרתי – כדאי לי לתבוע ?

חלית בסרטן? אסור לפטר אותך בגלל המחלה!

בית הדין האזורי לעבודה בת"א הורה השבוע לחברה להשיב עובדת שחלתה בסרטן, לתפקידה, וזאת לאחר שפוטרה ממנו.

בית הדין קבע כי החלטת החברה להעביר את העובדת מתפקידה, ולאחר מכן לפטר אותה, נבעה לכאורה מחמת אפלייה בשל מחלתה, ולכן – כל עוד מתקיימים ההליכים בעניינה, ועד למתן הכרעה בתביעה – היא תשוב לעבוד.

מעשה שהיה כך היה (טענות העובדת)

  1. העובדת, מנהלת שיווק בחברת מכשור וציוד רפואי, אובחנה כחולת סרטן. העובדת הייתה אחראית על 8 תועמלנים רפואיים שעסקו בשיווק תרופות פסיכיאטריות.
  2. העובדת הינה אם לשלושה ילדים מאומצים, המפרנסת העיקרית של משפחתה, ושימו לב: כחודש טרם גילוי מחלתה, אובחן אף בעלה כחולה סרטן!
  3. העובדת נאלצה להיעדר מעבודתה, אך לטענתה, היא המשיכה לעבוד במרץ ממיטת חוליה. יתרה מכך, במהלך השנתיים מאז גילוי המחלה, היא אף זכתה להערכת חברי ההנהלה הבכירה בחברה, ואפילו קיבלה העלאה.
  4. 4. להפתעתה, ביום אחד עת חזרה מחופשת מחלה, זימנו אותה מנהלותיה הישירות והודיעו לה כי הוחלט להעבירה לתפקיד חדש, שאינו ניהולי.
  5. העובדת טענה כי התפקיד המוצע אינו מתאים לה, היות והיא קשורה לתפקידה הנוכחי ולצוות שבנתה "במו ידיה" וכי יש בתפקיד (המוצע), שאינו קשור באופן ישיר לתחום הפסיכיאטריה בו עסקה, משום "חזרה אחורה" מבחינתה. בשל כך, פתחה העובדת במאבק למניעת העברתה, אך נתקלה בהתנגדות לשנות את ההחלטה.
  6. העובדת הגישה בקשה לביה"ד האזורי לעבודה, שם הבהירה כי פוטרה בעילת אפליה בשל המחלה.
  7. העובדת ביקשה לעצור את התהליך,  ובית הדין נתבקש לתת לה סעד זמני של אכיפה, דהיינו להשיבה לתפקידה עד להכרעה בתביעה העיקרית.

טענות החברה

  1. אין קשר בין העברת העובדת מתפקידה ופיטוריה למחלתה.
  2. ההחלטות נבעו מחוסר שביעות מעבודתה, בין היתר בשל התנהלותה הכוחנית אל מול הצוות אותו ניהלה.

ההכרעה

  1. 1. בית הדין קיבל את הבקשה של העובדת להשיבה לתפקידה.
  2. נקבע כי הוכח – לכאורה – שהפיטורים נעשו מחמת אפלייה, שנובעת ממחלת הסרטן.
  3. נכון שלמעסיק יש זכות לבחון את השפעת היעדרויות העובד על ניהול העסק, גם כשהוא חולה, אך עליו לעשות כן בצורה מושכלת.
  4. במקרה זה נראה כי הטעמים לפיטורים היו סתמיים ושוליים, וייתכן והם נובעים מדעות קדומות וחוסר מודעות לגבי השפעת המחלה על סביבת העבודה.
  5. בכל מקרה, על המעסיקה היה לתת לעובדת הזדמנות נאותה (!) לתקן דרכיה, מעין תיאום ציפיות, טרם הפגיעה במעמדה.
  6. נקבע כי הטענות הקשות והמעליבות שהעלתה החברה כלפי העובדת עלו רק אחרי שהתחילו לנסות להעברתה מתפקידה.
  7. בית הדין רמז כי הייתה בחברה תפיסה סטריאוטיפית, כנראה, כי עובדת שחולה בסרטן, למעשה אין לה 'עתיד' בעסק… ולמרות שגילו הבנה למצבה, ביצעו את הניוד ואח"כ פיטורים.

ומה אני אומרת על כך?

שאמנם יש לחכות להחלטה בתיק העיקרי, אך כל הכבוד לעובדת שלא ויתרה, ולא הסכימה ללכת רק כי היא חולה.

ומילה לסיום: רובנו לא אוהבים מלחמות: לפיכך, אנחנו נוטים לוותר על זכויותינו, כדי שלא ניתפס כמי ש"עושה רעש", "טראבל מייקר"….חשוב שנבין שאותו קומץ של אנשים שכן נלחמים, מהווים שליחים מטעמנו, ועושים עבודת קודש: הם משיגים פסקי דין חשובים ופורצי דרך, ואנחנו נהנים מהפירות שלהם: מעסיקים ועסקים "מחונכים" יותר!

לעובדת, ולבעלה, אאחל רק בריאות, אורך ימים, והצלחה.

 

 

 

פסק הדין באדיבות מערכת "PSAK-DIN".

 

פורסם בקטגוריה חוזים, עבודה | עם התגים , , | 2 תגובות