עו"ד דריה כנף עוסקת במשפט מסחרי, ומלווה את לקוחותיה בכל שלבי העסקה:
החל מהשלב הראשוני, בו מתקבלות הסכמות עקרוניות בין הצדדים;
דרך שלבי הניסוח, המסחרי והמשפטי, ועד לכריתת חוזה מחייב;
במצבים שונים בהם החוזה הופר על ידי הצד השני;
או שדווקא מי שרוצה להפר את החוזה פונה ומבקש לבחון, כיצד הכי נכון מבחינתו לעשות זאת;
במצבים בהם צד אחד נתבע על ידי הצד השני בבית המשפט,
או שהוא דווקא זה שמבקש להגיש תביעה, קטנה כגדולה;
במצבים בהם עולה בכלל שאלה – האם היה כאן הסכם מחייב? האם אני מחוייב לנהוג כך? או אחרת? ועוד ועוד.
לשם ההמחשה, להלן מספר דוגמאות לטיפול בפן המסחרי:
הסכם עם "בית מוגן" – אמו הקשישה של דני מבקשת לעבור לגור בבית מוגן. דני התבקש לחתום על הסכם ארוך ומורכב, וכשעיין בו, גילה שאמו נדרשת לשלם סך של 5,000 ₪ על תחזוקה חודשית. דני יצא מנקודת הנחה שתחזוקה חודשית כוללת כביסה, ארוחות בחדר האוכל ושירותי ניקיון, אך בבירור שביצע גילה שהוא טעה! ושכל השירותים הללו אינם נכללים בתוך התשלום החודשי. בנוסף גילה דני כי אמו עלולה, בכל מיני מקרים, להיחשב כמי שהפרה חוזה, ואז יהא ניתן להוקיעה מבית ההורים באופן מיידי. בנוסף גילה כי הבית המוגן אינו משלם עבור אמו ביטוח צד ג' שהיא זקוקה לו… דני מבין שאינו יכול לחתום סתם כך על ההסכם, ומבקש להבין את תנאי החוזה לעומקו: ייתכן שבית ההורים הנ"ל כלל לא מתאים למצבה הכלכלי והבריאותי של אמו. (אל תעשקני לעת זיקנה)
הסכם שכירות דירה – בשעה טובה חתמו שירי ויובל על הסכם שכירות של דירת גג בת"א, העבירו את ילדיהם לגן הסמוך, והחלו את חייהם החדשים בעיר הגדולה. בתום שנת השכירות הראשונה פנה אליהם המשכיר וביקש ליידע אותם שדמי השכירות עולים ב- 15%. שירי ויובל קפצו: "מה פתאום? יש לנו אופציה! באותו מחיר בדיוק!". המשכיר הרגוע פתח באדישות את החוזה שלהם, והראה להם את סעיף 7 ג' (3) בחוזה: סעיף זה אכן מציין שקיימת לשוכרים אופציה להאריך את השכירות בשנתיים נוספות, אך הוא אינו נוקב במחיר השכירות בשנים אלו… שירי ויובל אינם יודעים אם נוסח הסעיף, "השותק" בנושא גובה שכה"ד, אכן מאפשר העלאת מחיר כה דרקונית, או שהמשכיר מנסה לעבוד עליהם… (מתי מותר להעלות לכם את דמי השכירות, ומתי זה לא חוקי?)
שותפים – ורבים – כשיוסי וחיים פתחו את המסעדה לפני 7 שנים, הם לא האמינו שיגיע היום בו ייאלצו להידבר באמצעות עורכי דין…
7 השנים הראשונות היו שנים בהחלט טובות, המסעדה שגשגה והם היו מאד מרוצים מהשותפות ביניהם, אך לצערם הרב, קרה להם מה שקורה במקרים רבים, בהם אין חוזה חתום בין הצדדים ואין התייחסות לצמתי דרכים: התגלעה ביניהם אי הסכמה מהותית, שלא ניתנת לפתרון.
הכל התחיל כשחיים, שעשה שינוי אישי בחייו, ביקש להוריד את המנות הבשריות מהתפריט, ואילו יוסי מצידו התעקש להמשיך עם התפריט הקיים, לשם שמירה על הסטטוס קוו.
בלית ברירה הם פנו לחבר משותף שיגשר ביניהם, אך לא הצליחו להגיע בסיועו לעמק השווה. בימים אלו, לאחר שעורכי דין נכנסו לתמונה, ואחרי שהאגו השתלט על כולה, עומדים השניים בפני פירוק השותפות ומכירת המסעדה המצליחה לגורם שלישי.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3790467,00.html
בכל המקרים הללו, חבל שהצדדים לא ניגשו לייעוץ משפטי מקדים, שם היו יכולים לקבל הנחיה משפטית ומסחרית מותאמת לצרכיהם, לבחון ביחד את הנקודות החשובות להם, להעלות את הדברים על הכתב באופן ברור ונכון וכך להקטין מראש את הסיכוי למצבי קונפליקט.
