ארכיון חודשי: יוני 2010
תביעות קטנות – המדריך המלא
ירון החליט להציע לשרון, חברתו מזה 4 שנים, נישואים. הוא הזמין להם צימר, הודיע לבוסית שלה מראש, וביום חמישי לקח אותה בהפתעה מהעבודה לפני הצהריים. כשהגיעו לצימר היוקרתי חיכו להם בלונים בכל החדר, עלי ורדים על המיטה, יין משובח, סלסלת פירות ושלט ענק: "שרון וירון – ברוכים הבאים".
לאחר ששמחה, בעלת הצימר, נכנסה ובידיה ביצים טריות שהוטלו זה עתה, הודו לה השניים ובילו את יתרת היום בג'קוזי. בסיום ארוחת הערב ביקש ירון משרון להביא לו את הקופסה מהמקרר. כששרון פתחה אותה, מצאה עוגת קצפת ועליה כיתוב בשוקולד: "התינשאי לי אהובה?" שרון המאושרת צווחה בהתלהבות, ולאחר שנרגעו התקשרו השניים להורים ועדכנו אותם בבשורה המשמחת.
כשנכנסו למיטה וכיבו את האורות, שרון אמרה לירון שהיא שומעת רחש מוזר. ירון, שלא שמע דבר, קם להדליק את האור, אמר לה שהיא מדמיינת, וחזר למיטה. אחרי דקה אמרה לו שרון שוב שהיא שומעת רעש. הפעם ירון חידד את אוזניו, ולפתע שמע מעין משק כנפיים מתקרב…כשפתחו את האור גילו שהזמזום הצורמני מגיע מכיוונו של זוג יתושים החג סביבם.
ירון מחא כפיים בעוז, תוך ניסיון לכלוא את היתושים בין כפותיו, אך הם חמקו ממנו; הוא נופף מולם ב"מדריך למטייל בצפון" שמצא ליד המיטה, ללא הועיל; ולבסוף התיז עליהם בושם שמצא בשירותים… אמנם החדר הסריח עד מאוד, אך הזוג המעופף הצליח להימלט החוצה, וירון מיהר להגיף את הרשתות, וחזר למיטה.
אחרי דקה החלו השניים להתגרד בכל גופם. הם הדליקו שוב את האור וגילו שהזוג היתושי חזר לחדר, דרך חור צדדי שהיה באחת הרשתות…ירון כבר לא ידע מה לעשות, אז הוא זרק על היתושים כריות, ובטעות התנפצה מנורה שעמדה על שולחן הכניסה. ירון נלחץ, התעצבן, והתחיל לצעוק ולקלל. שמחה בעלת הצימר, ששמעה דברים מתנפצים וקללות, חשבה שירון מכה את שרון, ומיהרה להיכנס.
כששמעה את הסיפור, הציעה לירון שהיא תרסס את המקום ותסדר קצת, ושהם ייצאו לשעה להתאוורר. ירון הסכים, אך ביקש לקבל אלתוש למריחה ואלוורה להרגעה. כשאמרה שאין לה, הוא צעק עליה שהיא חסרת אחריות, שזה "שירות מינימלי", ומה הוא אמור לעשות עכשיו עם כל העקיצות – "על מלריה את שמעת?!" שמחה, שנפגעה עמוקות (זה היחס שמגיע לי?) קראה לבעלה. ניסים, שהתעצבן שהעירו אותו, ושהעליבו את אשתו, אמר לירון שהוא "ילדה מפונקת", שככה זה בטבע, ואף שאל אותו איפה הוא בדיוק ציפה לישון – בממ"ד??
כשירון צעק עליו שהם הרסו לו את כל ההצעה, שרון, שהייתה עד אז בשקט, כבר לא יכלה להתאפק, והיא צעקה – על ירון – שבלי שום קשר ליתושים, אם כבר משהו הרס לה את הצימר זו ההתנהגות המזעזעת שלו…ירון התחיל לארוז והודיע שהם עוזבים עוד הלילה, שרון אמרה לשמחה שהיא מצטערת ושמזל שכל זה קרה לפני שהם התחתנו, וניסים אמר לירון שהוא מוזמן לעוף מפה רק שישאיר תשלום על 2 הלילות שהם הפסידו עליו.
ירון אמר לו שיחלום לקבל ממנו שקל, שרון שאלה בבכי לאן הוא מתכוון ללכת "בשעה כזו", שמחה התחילה לצעוק שזו המנורה שסבתא שלה הורישה לה, ניסים צעק על ירון שהם ייפגשו בבית משפט, וירון צעק עליו בחזרה שהם הרסו לו את הנישואין והם עוד ישלמו על זה…
מה עכשיו?
קטן אבל מעצבן
לפעמים אתה מרגיש שנעשה לך עוול, ואתה רוצה פיצוי. בדיוק בשביל זה קיים בית המשפט לתביעות קטנות, הפתוח בשבילך בכל רגע נתון. השאלה היא רק, האם כדאי לך להתחיל הליך של תביעה, מה הסיכויים שלך, ואיך עושים את זה הכי נכון שאפשר.
רבים עושים שימוש בהליך זה, שהוא מהיר יחסית, זול ונגיש גם למי שכלל אינו בקי ברזי הדין. כיום ניתן להגיש תביעה כספית בסכום שעד 30,100 אלף, בכל נושא שתחפצו, חוץ מתביעות בנושאים מאוד ספציפיים כמו פינוי שוכר, שכר עבודה או ענייני מזונות, למשל, שידונו בבתי המשפט הספציפיים להם, גם אם הסכום קטן. בתביעות קטנות נדונות גם תביעות צרכניות להחלפת מוצר או תיקונו, והכל בטווח הסכום המקסימלי לתביעה.
על מנת שתביעתכם תתקבל ותצאו מרווחים (נכון שכיף ללמוד מניסיונם של אחרים?) להלן ריכוז של "לקחים" קטנים וטיפים בצידם:
Don't push it (או בעברית: אל תגזים)
אורחת הגישה תביעה נגד בית מלון וחברת הביטוח שלו בטענה שאזעקת כיבוי אש שהופעלה במלון הזרימה מים, שחדרו לחדרה, והרטיבו את המזוודות שלה שהיו מונחות על הרצפה. התובעת טענה כי כל המטען שהביאה עימה לסופשבוע (כמויות עצומות של בגדים, תיקים ונעליים) נהרס, כך שפשוט נאלצה להשליך את כל התכולה לפח… מאחר ולא היו לה תמונות של הבגדים או של הנזקים, היא פשוט הגישה לשופט קבלות שונות וקטלוגים, וכך קיוותה להוכיח את סכומי הגרדרובה שהלכה לעולמה.
המלון טען להגנתו, כי גם אם המים הציפו את הרצפה, הרי שסביר להניח כי רק החפצים שהונחו בתחתית התיקים נפגעו, אם בכלל. בית המשפט קיבל טענה זו, ואף הביע תרעומת על כך שהתובעת לא ניסתה כלל להקטין את הנזק: מסתבר, שהתובעת אפילו לא ניסתה לכבס את הבגדים שנדף מהם "ריח רע מאוד", או לייבש את הנעליים האיכותיות והיקרות (שמן הסתם נועדו לשרוד גשמים)… בהתאם, התביעה ה"מופרזת ומוגזמת" נדחתה, והתובעת לא רק שלא זכתה בשקל, היא גם חויבה לשלם הוצאות משפט למלון ולחברת הביטוח שלו.
כלה וחתן שהגישו תביעה נגד האולם בו נערכה חתונתם, הלינו, בין השאר, על כך שסוכם כי יגישו להם לחדר הייחוד מזון מסויים, אך המזון שהוגש לא היה לרוחה של הכלה הצמחונית. כך למשל, הובטח לה בורקס מסויים, שלא הגיע בסוף, והיא גם הזמינה שניצל "טבעול", אך הוגש לה טבעול עם ירקות, ואת זה "איננה אוהבת". התביעה, על שלל הדוגמאות הצבעוניות הנוספות שהובאו להמחשת אכזבתם של החתן והכלה מהשירותים שניתנו להם (למשל, זמני הגשת האוכל, סוג המחיצות שהותקנו בין ריקודי הנשים והגברים ועוד) – נדחתה, בין השאר מאחר והוכח שהשירותים שסוכם עליהם, אכן ניתנו.
מה למדנו?
- בית המשפט לא מפרגן לתובעים שרצים לתבוע בלי לנסות קודם להסתדר ולהקטין את נזקיהם.
- אם אכן נגרם נזק – תעדו אותו ואת ניסיונות התיקון.
- בימ"ש מוכן להתעסק בקטנות, אך כאשר הטרוניה הקטנה שלכם עומדת מול שירות מלא ותקין שקיבלתם, בית המשפט לא ייתן יד להתקטננות.
מי ישלם על הנופש שלי? בדרך כלל – אתה
כבוד השופט (המנוח) רפי שטראוס, תיאר כבר בשנת 2001 את המצב בתחום, באופן הבא: "תביעות נגד סוכני נסיעות ומארגני טיולים הפכו, כך נראה, "ספורט לאומי" ורבות מהן מתגלות, למרבית הצער, כנסיונות שווא לעשות רווחים קלים ולהכין תשתית לטיול נוסף לחו"ל".
בעונת הנופש מוגשות תביעות קטנות רבות מספור, של נופשים שונים, ביעדים שונים, כאשר לכולן מכנה משותף אחד: לנופש-ששב-הביתה נגרמה עוגמת נפש מרובה, למראה תיקן/ עכבר/ זיקית בחדר האוכל; ממגע הכתם המהוה בצד המיטה: או בשל היעדרו של הנוף המרהיב שהובטח בתמונות.
בכל אותם מקרים, עוגמת הנפש האדירה הרסה לחלוטין את חופשתו של הנופש ושל כל משפחתו, מחקה מזיכרונו את כל הנאות הטיול, והדבר היחיד שישיב לו את שלוות נפשו הוא החזר מלא של כל כספו פלוס פיצויים.
עם כל הסימפטיה לנופשים שבאמת "נפלו" (ואני אעיד שגם לי זה קרה פעם, וזה באמת מבאס), צריך להבין שדעתם של בתי המשפט אינה נוחה, בלשון המעטה, מתביעות חצופות, והם לא יהססו לחייב נופש לשלם בעצמו את הוצאות המשפט של סוכן הנסיעות האומלל, הנסחב זו הפעם הרביעית השבוע לבית המשפט להילחם על חפותו…
מה למדנו?
- על מנת לסייע לבית המשפט להיעתר לתביעה המוצדקת שלכם, צרפו לתביעה הוכחות. למשל:
- תמונות של החדר המאכזב שלא מתאים למפרט ההזמנה (במקרה בו בסוויטה לא הייתה הפרדה, כמבוקש, בין יחידת ההורים לזו של הילדים, והם "אולצו לחלוק טלוויזיה אחת ואמבטיה אחת", המשפחה זכתה בפיצוי);
- הקלטות של הרעש הרב שנגרם ושהרס לכם את השהייה (זוג ששוכן בנופש מעל דיסקוטק, זכה בפיצוי על הסבל שנגרם לו);
- קבלות של מוניות שנאלצתם לקחת למלון הרחוק בו שיכנו אתכם (בחורות ששוכנו במלון מרוחק ממקומות הבילוי, בניגוד למוסכם, זכו בפיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה להן).
- אספו עדויות משוהים אחרים שהיו עמכם במקום וגייסו אותם להגיע לדיון עצמו.
- שימו לב: אם המלון עצמו כבר פיצה אתכם באופן סביר, יהיה קשה לכם לקבל פיצוי נוסף מבית המשפט.
אני בטוח בצדקתי. החלטתי להגיש תביעה
חשבת והחלטת להילחם ולהוציא את הצדק לאור? להלן מספר עצות פרקטיות:
- התראה – שלחו תמיד מכתב התראה לפני תביעה, ובו דרשו את כספכם. צרפו אותו ואת האישור שהוא הגיע לידי הנתבע, לכתב התביעה. זה יעיד על תום לבכם.
- הגשת התביעה – לטופס כתב התביעה – יש לצרף את כל המסמכים הרלבנטיים להוכחת הטענות: קבלות, חשבוניות, תמונות. צלמו לכם עותק שלם מכל "הסט", עם חותמת "נתקבל" או מדבקת זיהוי, והביאו אותו אתכם לדיון.
טיפ:
השופט/ת שקורא עשרות תיקים ביום ישמח אם תעזרו לו להתמצא בבליל העובדות והמסמכים (וגם אתם מעדיפים שהם יבינו בדיוק למה התכוונתם). לכן:
- סמנו את הנספחים באותיות "א", "ב", "ג" ובתוך כתב התביעה עצמו התייחסו אליהם בהתאם ("ניתן לראות בכרטיס הטיסה המצורף ומסומן כנספח "א" ..").
- סמנו בטוש זוהר את החלקים החשובים והמעניינים בנספחים.
- תשלום אגרה – בפתיחת תיק יש לשלם 1% מסכום התביעה בלבד. זאת, לעומת 2.5% בבימ"ש שלום. אם בכוונתכם לתבוע 32 אלף שקל בבית משפט השלום, אזי בנסיבות מסוימות, אם תפחיתו את סכום התביעה ל-30,100 שקל ותגישו תביעה קטנה – תשלמו 301 שקל אגרה במקום 800 שקל וכך תוכלו ליהנות מיתרונות המסלול הקטן.
- עגמת נפש – ההגדרה היא נזק שאינו ממוני, שלא ניתן לאמוד אותו או לכמת אותו. הסכום שאתם תובעים בגין עגמת הנפש צריך כאמור להיות ריאלי, אך מצד שני, אם לא תדרשו בכלל פיצוי על עגמת נפש, בית המשפט לא יתנדב לפסוק לכם פיצוי בגינה.
- מה זה כתב תביעה שכנגד? נתבע שמקבל את כתב התביעה, צריך להגיש כתב הגנה תוך 15 יום. לפעמים הנתבע, כמו ירון שלא שילם על הצימר למשל, ירצה ליצור "איזון" ולהכניס את ניסים לעמדת מגננה, ויגיש נגדו תביעה שכנגד, מתוך תקווה שהשופטת תחתוך "באמצע" ותקבע שאיש לא חייב לאיש כלום. בין אם התביעה מוצדקת ובין אם לא, זה לא משנה – ניסים יהיה חייב להגיש כתב הגנה "שכנגד", לפרוס את טענותיו ולהכחיש שהוא זה שהרס את "נישואיו" של ירון (2 התביעות תנוהלנה ביחד).
- התנהגות באולם הדיונים – תבעתם? במהלך הדיון דברו אמת, הביטו לשופט בעיניים, אל תקטעו אותו באמצע דבריו וכבדו אותו בפנייתכם אליו (אדוני / גברתי, כבודו / כבודה). קטן קטן – אבל בית משפט הוא מקום שיש לכבד.
מילת סיום
מטרתי במאמר זה כמובן אינה חלילה "להוריד" אתכם מהעניין, אך כן חשוב לי שתדעו מראש, שההליך הקטן אינו קליל כפי שזה נשמע.
הפיצויים שנפסקים בתביעות קטנות אינם גבוהים כלל, תלוי כמובן במקרה, והוצאות המשפט שייפסקו לזוכה הן במקרים רבים 300 שקל או מעט יותר. בהתחשב בהוצאות האמיתיות שתוציאו, שכוללות את ריכוז החומר, כתיבת התביעה, הכנת העדויות, טלפונים, פקסים, ריצות, ימי עבודה ועוד – הרי שאם אתם לא משוכנעים לגמרי בצדקתכם, ובחוזקתן של הראיות שבידיכם – לא תמיד שווה לכם כלל להתחיל את התהליך. שאלו את עצמכם, מראש: האם הייתי מוכן לקבל את הסכום שאני מאמין שאקבל, בניכוי אלף שקל (או יותר, תלוי מהי העלות האמיתית של התהליך עבורכם)?
רק אם התשובה היא כן, או לחילופין מדובר בעניין עקרוני שאין לו מחיר מבחינתכם – לכו על זה, רק תעשו את זה נכון. בהצלחה.
כתבתם כבר צוואה?
"אין מצב שאני כותבת צוואה. זה מביא עין הרע".
"רק חולים כותבים צוואה, ואני בריא כמו שור"…. המשך…
מגיע לכם פיצויים גם אחרי פחות משנה!
מעסיקים מסוימים מקפידים לפטר את העובדים שלהם לפני שהספיקו לסיים שנת עבודה מלאה, על מנת להתחמק מהענקת זכויות סוציאליות שונות. בתי המשפט וגם הכנסת, מעניקים לעובד שפוטר בנסיבות אלו אפשרות להתגונן. רק צריך להוכיח שלא הייתה סיבה אחרת לפיטורים….
אסנת מאד מרוצה מהג'וב החדש שלה, כמנהלת-מחלקת-הטלמרקטינג בחברה. אסנת אחראית על 4 הסטודנטים המתחלפים ביניהם במשמרות, העבודה מעניינת בעיניה, והיא מצפה להתפתח בחברה בעתיד.
מאחר וגם המנכ"ל של אסנת מרוצה ממנה, הוא קרא לה בשבוע שעבר לחדרו, והעביר לה, בחגיגיות רבה, את "הטבלה".
בטבלה רשומים שמותיהם של כל עובדי המחלקה, ולצד שמם נקובים 2 תאריכים שונים: תאריך תחילת העבודה, והתאריך בו ימלאו 11 חודשים להעסקתם – מה שמוגדר בטבלה כיום סיום העבודה. המנכ"ל של אסנת הסביר לה שכל העובדים בחברה מפוטרים תמיד בתום 11 חודש, על מנת שלא יצברו שנה בעבודה. תפקידה, כך הסביר, הוא להודיע להם על פיטוריהם כבר בחודש העשירי, ובמקביל להתחיל לחפש עובד אחר, שיתחיל לעבוד מייד כשהמפוטר יעזוב…
כשאסנת חזרה לחדרה, היא גילתה בטבלה את שמו של ניר, העובד המצטיין שלה. אסנת לא מצליחה לחשוב על שום תירוץ, או הסבר מניח את הדעת, אותו תוכל לתת לניר כשתפטר אותו השבוע, ואינה יודעת כיצד לנהוג.
פיטורים סדרתיים
מדוע מעסיקים שונים מקפידים לפטר את העובדים שלהם לפני שהספיקו לסיים שנת עבודה מלאה?
הסיבה היא שיש זכויות סוציאליות שונות, אותן מחוייב המעסיק לשלם לעובד רק בתום השנה הראשונה להעסקתו. כך למשל, פיצויי פיטורים, המשולמים למי שעבד "שנה אחת ברציפות", או דמי הבראה, שמשולמים רק בתום השנה הראשונה.
אותם מעסיקים, כמו המנכ"ל של אסנת, מבקשים להימנע מתשלומים אלו, ולכן מחליפים עובדים באופן תכוף. נוצר מצב שהמעסיק מקבל לעבודה אנשים שאינם מתארים לעצמם, שמדובר בעבודה זמנית בלבד, בה יוכלו להישאר לתקופה של לא יותר מ- 11 חודש, זאת ללא כל קשר לטיב עבודתם! ניסיונות העובד להתקדם בעבודה נועדו מראש לכישלון, ו-וויתור על הצעת עבודה אחרת, תהיה טעות גדולה מצידו, אך הוא, לצערו, אינו יודע זאת.
הפיטרת וגם התחמקת?
התנהלות זו, שהיא אינה הוגנת בלשון המעטה, הוקעה זה מכבר על ידי בתי המשפט, וגם המחוקק, שלא מעוניין לאפשר למעסיקים להתחמק מחובותיהם, קבע במפורש כי פיטורים, אשר יבוצעו סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה, ייחשבו כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מתשלום פיצויי-פיטורים!
למעשה נקבעה פה מעין חזקה, לפיה עצם העובדה שפיטרו עובד לפני סוף השנה הראשונה שלו, מעידה שהמעסיק מנסה להימנע מתשלום פיצויים ( http://www.dariacanaff.com?p=74 ). החוק קובע שלמרות שטרם השלים שנה בעבודה, העובד כן יהיה זכאי לזכויותיו, כאילו סיים את השנה. חזקה זו תחול כמובן גם כשהפיטורים סדרתיים, כאמור, וגם כשמדובר בעובד בודד אחד.
מה זה "סמוך לפני סוף השנה"?
בעניין זה נקבע בעבר כי 11 חודשי עבודה עונים על ההגדרה, וכך ניר שלנו, ואחרים במצבו, יכולים היו לתבוע מהמעסיק פיצויי פיטורים ודמי הבראה, כאילו עבדו שנה מלאה.
בשנים האחרונות כבר לא מחפשים בדיוק את ה- 11 חודש שהעובד עבד במקום, והדיון בבית הדין עוסק יותר בכוונת המעסיק, ופחות במספר החודשים המדוייק: למעשה, כל עוד המעסיק אינו מצליח להוכיח שהייתה סיבה אחרת, ואמיתית, לפיטורים, יניחו שהוא ניסה להימנע מתשלום פיצויים, וזאת גם אם העובד פוטר אחרי 10 חודשי עבודה, ולא 11.
- כך למשל נקבע כי שומר, שעבד בחברת ביטחון, ושפוטר אחרי 9 חודשים ו- 3 שבועות בלבד, לכאורה בשל "צמצומים", יקבל פיצויים כאילו עבד שם שנה. זאת בשל העובדה, שסמוך לאחר פיטוריו עובד אחר החל לעבוד בתפקיד, ובית הדין השתכנע שהסיבה היחידה לפיטוריו הייתה התחמקות מפיצויים.
- במקרה אחר מעסיק טען שהעובד פוטר לאחר 10 חודשים "בשל תפקוד לקוי", אך מאחר ולא הצליח להוכיח את התיפקוד הלקוי בפועל, נקבע כי העובד פוטר רק בכדי להימנע מפיצויים, וגם שם, שולמו לו פיצויים כאילו עבד שנה מלאה.
תמיד ניתן לנסות להוכיח את ההיפך
ומאחר וכידוע, חזקות ניתנות לסתירה, אזי גם במקרה זה, החוק מאפשר למנכ"ל לנסות ולהוכיח כי החזקה לא מתקיימת בעניינו, ושפיטוריו של ניר היו אמיתיים וממניעים כנים (ואז כמובן לא יחוייב בתשלום פיצויים).
- כך למשל, כאשר עובד פוטר לאחר 11 חודשים ו-5 ימים, אבל המעסיק הוכיח שלא היה שבע רצון מהעובד, ושהודעת הפיטורין נמסרה כבר לאחר 9 חודשי עבודה (ופשוט לקח זמן עד שהעובד עזב בפועל), נקבע כי היה ניסיון התחמקות מפיצויים – והעובד לא זכה בתביעתו.
- במקרה אחר פוטרה עובדת לאחר 11 חודש פחות 3 ימים. ואולם, מאחר והעובדת הודתה בעצמה שהפיטורים נבעו מחילוקי דעות עם המעסיק (http://www.dariacanaff.com?p=135), נקבע שהמעביד פיטר אותה מסיבה אחרת ולא מתוך ניסיון התחמקות מתשלום פיצויים, והיא הפסידה בתביעתה.
כיצד מוכיחים שעסקינן בשיטה?
ואולם, מאחר וסביר להניח שהמנכ"ל של ניר לא יצליח להוכיח סיבה אמיתית לפיטורי העובד המצטיין, או לפיטוריהם של כל עובדיו (שבאופן תמוה בוצעו כולם בתום 11 חודש), יש לניר סיכוי טוב בתביעתו. כדי להגדיל את סיכוייו לזכות, כדאי לו לנסות ולהוכיח שמדובר בשיטת עבודה:
א. ניר יוכל למצוא עובדים לשעבר אשר פוטרו אף הם בתום 11 חודש, ולהציע להם לחבור אליו (חיפוש ברשתות חברתיות יכול מאוד להועיל במקרה שלא שמרתם על קשר).
ב. במידה וניר שמר לעצמו המלצות, חוות דעת חיוביות או מיילים מפרגנים מהבוסים, הוא יוכל להוכיח לבית הדין שלא הייתה סיבה מקצועית לפיטוריו.
ג. גם העובדה שאסנת שכרה עובד אחר במקום ניר יכולה לסייע להוכיח שעסקינן בשיטת עבודה ולא ב"צמצומים".
"הדלת המסתובבת"
בהזדמנות זו מעניין להכיר שיטה נוספת של מעסיקים, שנקראת הדלת המסתובבת:
בדיוק כמו שבדלת מסתובבת אנחנו יוצאים וחוזרים בדיוק לאותה נקודה, כך נוהגים מעסיקים שונים לפטר את העובד טרם סיים שנת העסקה מלאה, ולאחר תקופת צינון להשיבו בחזרה, בדיוק לאותו תפקיד….
כך מרוויחים מעסיקי הדלת המסתובבת, פעמיים:
- הם גם חוסכים את פיצויי הפיטורים (מפטרים לפני שנה),
- וגם מונעים את הצטברות הוותק של העובד (בכל שנה הוא נחשב, שוב, עובד "חדש", ויהיה רשום לו בתלוש השכר 6 חודשי וותק, למשל, ולא 4 שנים). הצטברות וותק היא כמובן קריטית עבור עובדים, באשר זכויות סוציאליות שונות מחושבות בהתאם לשנות העבודה במקום.
מעסיקי הדלת המסתובבת נוהגים להמתין 3 חודשים טרם ישיבו העובד למשרתו, וזאת בשל העובדה שניתוק יחסי עבודה לתקופה פחותה מזו נחשב לניתוק מלאכותי בעיני החוק, והוותק של העובד נשמר במהלכו (ורק אחרי 3 חודשים מתנתק).
תופעה זו שהפכה לשלאגר עלתה לאחרונה לדיון בכנסת, שם הוחלט להקטין את האטרקטיביות של סיבוב הדלת עבור מעסיקים:
נקבע כי זכויות העובד, שפעם נשמרו עבורו 3 חודשים בלבד, יישמרו מעתה 6 חודשים קדימה מיום הפסקת העבודה. כך, כל עוד "ההפסקה" היא בטווח של עד חצי שנה, אין שום טעם בניתוק, כי העובד ממשיך לשמור על הוותק שלו (כולל התקופה הקודמת, טרום הניתוק, וכן נכללת תקופת ההפסקה). כיום, לאחר התיקון, למעסיק אין עוד תמריץ להוציא את העובד לחופשה, וכדי לשמור על עובד לשנה הבאה, עליו להעסיקו ברציפות.
***
שימו לב שהתיקון הנ"ל לא טיפל ב"שיטה" הראשונה שדנו בה (פיטורי עובדים סדרתיים והבאת עובדים חדשים במקומם), ובעניין זה הכח עדיין נמצא בידי המפוטרים עצמם, שיכולים להתאחד ולתבוע את זכויותיהם מהמעסיקים.
כשליצן היומולדת מבריז
מה הייתם עושים אם הליצנית שהזמנתם ליום ההולדת של ילדכם, הייתה מבריזה לכם יום אחד בלבד לפני היומולדת??
ליוסי שטרית, אב היומולדת, זה קרה: המשך…