ארכיון חודשי: אוגוסט 2010

הוצאתם כסף מהכספומט ונרשמה לכם משיכה כפולה? כך תנהגו.

לקוח בנק מזרחי טפחות בסניף מסויים ביקש לבצע משיכת כספים בכספומט אחר, של בנק לאומי לישראל בע"מ.

בפעם הראשונה שניסה למשוך 1,500 ₪ לא נתקבל הכסף, ולכן ניסה בשנית.

גם הפעם לא הצליח למשוך הכסף, ולכן פנה למכשיר כספומט אחר, צמוד לראשון,

ורק שם הצליח למשוך 1,500 ₪ בלבד, בסך הכל.

בערב בדק את החשבון, והתברר לו להפתעתו, שחשבונו חוייב 3 פעמים: דהיינו בסך כולל של 4,500 ₪!

להיכן נעלמו 3,000 ש"ח? התשובה, בסוף העמוד.

 

הלקוח פנה לבנק:

מייד למחרת האירוע, פנה הלקוח למזרחי טפחות, וביקש בכתב שיזכו את חשבונו.

לרוע מזלו הסכימו לזכות אותו רק פעם אחת (דהיינו להשיב לו רק 1,500 ₪), ומאחר ולא הסכים לוותר על 1,500 ₪ הנוספים המגיעים לו – הגיש תביעה קטנה.

 

הבנק טען כך:

  1. הרישום בחשבון מראה על שלוש משיכות כספים בסך של 1,500 ₪ כל אחת.
  2. בירור מעלה כי הניסיון הראשון למשיכה צלח, השני נכשל (עקב תקלה בכספומט), והשלישי צלח אף הוא. לכן יש מקום לזיכוי אחד בלבד (שבוצע כבר).
  3. תביעות לגבי הכספומט של לאומי – צריכות להיות מופנות ללאומי, ולא למזרחי טפחות.

 

בית המשפט קבע מייד כי:

  1. הוא מתרשם מאמינות הלקוח.
  2. הלקוח לא דרש פיצוי בגין עגמת נפש – וזה מחזק את האמון בגרסתו (!).
  3. על מזרחי טפחות להוכיח שגרסת הלקוח אינה נכונה, והיה צורך למנות מומחה (שיבחן את פעילות הכספומט, ימנה שטרות ועוד). הבנק לא עמד בנטל ההוכחה (ציינו כי "בוצעה בדיקה", אך זה לא מספיק).
  4. אם הייתה תקלה אחת, כפי שהבנק הודה, אזי ייתכן באמת שהייתה עוד אחת.. והצורך במינוי מומחה עולה.
  5. לגבי טענה האחרונה של מזרחי – למי צריך היה הלקוח לפנות: נקבע שאין קשר ישיר בין המושך למכשיר: כאמור, הבנק בו מתנהל החשבון של המושך הוא שצריך להתמודד עם התביעה, ו"לא יעלה על הדעת שבכל מקרה בו מבצע אדם פעולה פשוטה של משיכה תיווצר לו מערכת חוזית מול הבנק בו מצוי המכשיר…. לפי שיטה זו למשל, אם יגלה אדם אחר שובו מטיול בטימבוקטו טעות בחיוב במשיכת כספים שבצע בטימבוקטו, יהא עליו לטוס לטימבוקטו ולהגיש שם את תביעתו".

 

סוף טוב הכל טוב:

התביעה התקבלה ובנק מזרחי טפחות חוייב לשלם ללקוח 1,500 ₪, פלוס 500 ₪ הוצאות, ואגרת בית המשפט.

 

מה למדנו היום?

  1. אם קיבלתם פחות כסף ממה שביקשתם: העבירו מיידית בקשה בכתב לתיקון, לבנק שלכם, ושמרו העתק.
  2. אל תסכימו ש"יזרקו" אתכם לדבר עם הבנק לו שייך הכספומט – הבנק שלכם אחראי עליכם ועליו להתמודד עם הצרות שקרו לכם בכספומטים אחרים!
  3. אם מסרבים – תודיעו לכם שאתם מודעים לזכויותיכם והגישו תביעה.
  4. אל תדרשו פיצוי בגין עגמת נפש, אם לא באמת חוויתם אחת כזו  :-)…. שופטים אוהבים עדים אמינים.
  5. בהצלחה…!

 

פורסם בקטגוריה חוזים | תגובה אחת

פרטנר פרסמה מבצעים לא תקפים – וחוייבה לשלם ללקוח פיצוי

סטודנט שביקש להצטרף ל"מבצע סטודנטים" (399 ₪), התקשר לנציגי שירות המכירה של החברה, וגילה כי המבצע שפורסם אינו בתוקף עוד, ומדובר עתה על סך של 499 ₪.

הסטודנט החליט להצטרף למבצע בכל זאת, בעלות של 499 ₪, אך להפתעתו גילה לאחר זמן מה, שחשבונית המס הונפקה על סך גבוה בהרבה ממה שנמסר לו טלפונית: 1,381 ₪!

לאור זאת פנה הסטודנט לתבוע את החברה, ושם גולל מסכת ארוכה של ייסורים שעבר כאשר ניסה לקבל מהם הסברים או זיכויים.

רוח גבית נוספת לתביעתו התקבלה כאשר הסטודנט גילה, כבר בחודש יולי האחרון בו התנהלה התביעה, כי פרטנר ממשיכה ומפרסמת באתר שלה מבצע שתוקפו תם ביום 28.2.10.

פרטנר מצידה טענה כי התובע קיבל מכשיר יקר בעלות מופחתת של 1,381 ₪  בלבד, והמחיר היה אמור להיות מחולק כך: עלות חד פעמית בסך 499 ₪, ובנוסף תשלום שוטף של 49 ₪ במשך 18 חודשים, שיקוזז בכל חודש (דהיינו, בפועל, 0).

החברה טענה כי חשבונית המס הונפקה, כדין, על מלוא הסכום (1,381 ₪), ולו היה נשאר בתוכנית עד הסוף, הזיכוי החודשי היה מקזז את יתרת הסכומים כך שבסופו של יום התובע היה משלם רק 499 – כפי שהובטח לו טלפונית. ואולם, מאחר והיחסים בין הצדדים נותקו, התובע אכן נדרש לשלם 1,381 ₪ בגין המכשיר, שנשאר ברשותו.

לאחר דיון בית המשפט קבע כך:

 

לגבי הנזק הישיר שנגרם לתובע:

התובע חויב בסך 1,381, רק מאחר וניתק את ההתקשרות (שלולא היה מנתק, היה מזוכה כאמור).

מצד שני, החברה לא עמדה בהתחייבותה להעביר לתובע עותק ממסמכי ההתקשרות, ולא נתנה לו הסברים מספקים לשאלותיו בדבר משלוח חשבונית על סך 1,381 ₪, כאשר בהתאם להסכם בינו לבין הנתבעת הוא אמור היה להיות מחויב בסכום חד פעמי של 499 ₪ בלבד. התובע על כן, היה רשאי לבטל את ההתקשרות.

מאחר והתובע הצליח למכור את המכשיר לאחר, בסך של 800 ₪, נזקו הישיר מסתכם בהפרש (581 ₪).

 באשר להתנהלות לא ראויה כלפי הציבור בכללותו:

פרטנר טענה שאין פסול בכך שבאתר שלה מפורסם מבצע שתם תוקפו, מאחר שמרבית התנאים של המבצע נשארים בעינם.

בית המשפט דווקא קבע כי יש פסול בכך, ושחברה סלולארית המפרסמת מבצע, שפרט עיקרי ממנו (מחיר, סוג דגם וכולי) אינו מעודכן ואינו נכון – מטעה את הצרכן בעניין מהותי בעסקה. נקבע כי זוהי הפרה של חוק הגנת הצרכן, שמחייבת עוסק למכור טובין במחיר שהוצגו בו.

כן נקבע שקיימת חובה חוקית להעביר ללקוח שמבקש עותק מההסכם.

מנגד נקבע, שמאחר וטלפונית כן נמסר לתובע מידע נכון (499 ₪), יש בכך נסיבות המקלות על עונשה של פרטנר.

 לסיכום, בית המשפט קבע כי הנתבעת תשלם לתובע 4,000 ₪:

 1,500 ₪ בגין נזקיו הישירים (חיוב בגין המכשיר והוצאותיו בהליך המשפטי), ופיצוי נוסף בסך 2,500 ₪ כפיצוי לדוגמה.

 אז מה למדנו הפעם?

 לפעמים שווה לעמוד על זכויותיך וללכת עד הסוף.

לפעמים.

 

 

 

 

 

 

פורסם בקטגוריה חוזים, כללי, מסחרי | סגור לתגובות על פרטנר פרסמה מבצעים לא תקפים – וחוייבה לשלם ללקוח פיצוי