ניצל פיליפינית– וישלם לה פיצויים

מה קורה כשאזרח ישראלי בן כ- 70 (!) מחליט לנצל את חולשתן ואוזלת ידן של נשים פיליפיניות רבות,

מקיים עימן יחסי מין, מצלם את האקט וסוחט מהן כספים אחר כך …. ?

התשובות – בפנים.

התביעה

הפעם מדובר היה בתביעה כספית לתשלום של 500,000 ₪ בגין אונס, סחיטה באיומים, גזל ועשיית עושר שלא במשפט, פגיעה

בפרטיות, נגישה או רשלנות ועיכוב נכסים שלא כדין. התביעה נדונה בבי"מש שלום בת"א.

התובעת

אזרחית פיליפינית שהועסקה כדין ע"י שגרירות דרום אפריקה בישראל.

הנתבע

אזרח ישראל בתחילת שנות ה-70 לחייו.

טענות התובעת כפי שהובאו בפני בית המשפט

התובעת טענה כי עבדה בין 2001-2003 עבור שגריר דרום אפריקה בישראל, וכשנזקקה לכסף

פנתה לנתבע, שהיה "מלווה כספים לקהילה הפיליפינית".

היא לוותה ממנו 2,000 $ וכעירבון הוא נטל את דרכונה.

לאחר מכן לוותה עוד 3,000 $, והתחייבה להחזירם בריבית של 10% לחודש.

הנתבע סחט אותה ובפועל היא השיבה לו 6,100 $ ועוד 11,672 ₪, והוא ביקש שתחתום על הודאה

כי חייבת לו 26,000 דולר (!).

אחרי כן "התפתחו יחסים אינטימיים" בין הצדדים. כאשר שכבו, היא גילתה שהוא מצלם את היחסים

האינטימיים, ולכן ברחה לשירותים, הנתבע רדף אחריה תפס אותה וחדר אליה בניגוד לרצונה.

בעקבות האירוע ניתקה עימו יחסים, והוא איים עליה שישלח את הקלטת למשפחתה בפיליפינים

ולמעסיקיה.

תחת איום זה הסכימה לשלם לעו"ד ישראלי סכום נוסף, ולחתום על הסכם לפיו היא חייבת לנתבע בעצם סך של 30,000 דולר (!).

לאחר מסכת נוספת של תביעות מצד הנתבע, צוי עיכוב כנגדה יציאה מהארץ וכיו"ב (גם משרד החוץ היה מעורב.. חגיגה שלמה),

הגישה לבסוף התובעת, בעזרת מתנדבת ישראלית, תלונה במשטרה נגד הנתבע.

בחיפוש שנערך בביתו נמצאו כ-120 קלטות וידיאו בהן מצולמות נשים פיליפיניות במצבים אינטימיים עם הנתבע, שהוא צילם במהלך יחסי המין איתם.

[ להזכירכם, מדובר באדם שגילו היה אז קרוב ל- 70, ושהיה מוכר בקהילה הפיליפינית כ"מלווה כספים" לנשים שמשתכרות שכר מינימום ושולחות את כספן למשפחתן בפיליפינים ].

ומה טען הנתבע להגנתו?

הנתבע הודה כי קיים מערכת יחסים אינטימיים לתקופה ארוכה עם התובעת, ש"ניצלה זאת לקבל

ממנו הלוואות".

טען כי הוא לא לקח את דרכונה, הוא לא מלווה בריבית לקהילה הפיליפינית, והוא לא סחט אותה.

לשיטתו, החוב הגיע ל- 30,000 דולר פשוט כי חלפו שנתיים.

בית המשפט ניתח את התיק וקבע כי:

לגבי טיב יחסיהם:

–                      אין מחלוקת כי במשך תקופה קיימו התובעת והנתבע יחסי מין בהסכמה.

–                      אין מחלוקת כי התובעת לוותה כספים מהנתבע. המחלוקת היא לגבי גובה הסכום ההלוואות וסכומי החזר ההלוואות.

–                      אין מחלוקת כי התובעת ניהלה עסק של הבאת עובדות מהפיליפינים ללא אישור ואף השתמשה בכספים של שגריר דרום אפריקה לשם כך.

לגבי הצילומים:

–                      אין מחלוקת כי הנתבע צילם קיום יחסי מין עם נשים מהפיליפינים בתנוחות כפי שנצפו בקלטות שהוגשו כראיות בביהמ"ש (מתוך כ-100 קלטות, הוגשו 10 קלטות בלבד).

–                      ואולם, הנתבע העיד כי לא צילם את התובעת והראיה היא שלא נמצאה בין הקלטות קלטת שבה היא מצולמת.

–                      בית המשפט האמין לה שראתה את האור במצלמה דולק.

–                      ואולם, מאחר ולא הוכח כי בסופו של דבר התובעת צולמה בפועל, לא נפסק פיצוי בעניין זה.

לגבי יחסי המין הכפייה:

–                      בין הקלטות הרבות שהובאו לבית המשפט, הייתה אחת בה רואים שתי נשים, האחת מבוגרת והשנייה צעירה, המבוגרת שוכבת על המיטה והנתבע מפשיט בכוח את הצעירה שמנסה למנוע זאת ממנו, הוא מפשיט אותה וחודר אליה, היא פורצת בבכי והנתבע מוציאה מהחדר. הנתבע טען בעניין זה כי "הצעירה בכתה משום שהתגלה אצלה סרטן".

–                      נקבע כי אכן חלק מהנשים קיימו איתו יחסי מין בהסכמה, אך לא כולן.

–                      לגבי התובעת – נקבע שעדותה מהימנה, התנהגותה הצביעה על כך שהיא דוברת אמת וכי עברה חוויה קשה.

נקבע כי הנתבע קיים עם התובעת יחסי מין בניגוד לרצונה – ומתקיימת כאן עוולת התקיפה.

לגבי החוב שתפח:

כאמור, הוצגו שני מסמכים בהם מודה התובעת בחוב של 26,000 $ ולאחר מכן 30,000$.

התובעת טענה כי נאלצה לחתום עליהם תחת איום, וגרסת הנתבע לגבי החוב וגבייתו היא תמוהה, ולא נתקבלה.

לסיכום

בית המשפט קובע כי בגין הכאב והסבל שנגרמו לתובעת, הנתבע ישלם לה סך של 300,000 ₪ כפיצוי, הוצאות המשפט ושכ"ט בסך של 60,000 ₪.

ואני אומרת?

לפעמים, אין מילים.

פורסם בקטגוריה חוזים, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.