מה קורה כשהשוכר מתחרט לפני שהיה אמור להיכנס לגור בבית ?

בית המשפט לתביעות קטנות ברחובות התמודד לאחרונה עם תביעה של משכירים כנגד שוכר שהתחרט:

כתב התביעה

1. חוזה השכירות של בית וחצר צמודה בקיבוץ גבעת ברנר, נחתם בתחילת חודש אפריל וקבע כי השוכר ייכנס לבית לתקופה של 15.5 חודשים החל ב-15.4.10 וכלה ב-30.7.11, תמורת סך של 7,000 ₪ לחודש.
2. יומיים לפני תחילת תקופת השכירות, שלח השוכר מכתב ובו הודיע כי הוא מבטל את החוזה.
3. המשכירים ראו בהודעה זו הפרת חוזה, ולכן הגישו תביעה לחייבו לשלם להם סך של 23,240 ₪: דהיינו הפסד של חודשיים וחצי דמי שכירות (17,500 ₪), תשלום למתווך (4,000 ₪), ושכ"ט עו"ד (1,740 ₪).
4. התובעים טענו כי הם נמנעו מלחפש אחר שוכרים אחרים, ובשל ההתקשרות עימו הפסיקו להציג את הבית. כן טענו כי הביטול נובע משיקולי כדאיות כלכלית בלבד.
5. רק ביום 27.4.10 נחתם חוזה אחר עם שוכרים אחרים, כשתקופת השכירות עימם נקבעה למספר חודשים קטן יותר, ותחילתה מאוחרת יותר.

כתב ההגנה

1. הנתבע טען כי כניסת החוזה לתוקף הותנתה בתנאים שלא נתקיימו ולכן – אובייקטיבית – לא ניתן היה לממש את החוזה.
2. סעיף 11א' לחוזה קובע כי: "השוכר מתחייב לקבל את אישור האגודה הקהילתית ולעמוד בכל דרישותיה, לרבות מבחני התאמה במכונים אליהם יופנה ולמלא אחר הוראות התקנון של האגודה הקהילתית. יודגש כי במידה ולא יעבור השוכר את המבחנים הסכם זה מבוטל ולצדדים לא תהיה כל מחויבות אחד כלפי השני".

בית המשפט קבע כי

1. השוכר צריך להוכיח – מאחר והוא זה שהתחייב לקבל האישורים המתאימים – כי למרות שהוא פעל לקבלת האישורים לא קיבל אותם, וכי באמת הוא אינו עומד בדרישות. רק אז ייחשב ההסכם כמבוטל!
2. בית המשפט בחן את מכתב הביטול, ומצא כי הסיבות שציין הנתבע בביטול ההסכם היו "היבטי מיסוי ואובדן הכנסה", וכן התחשבות במשכירים שהקשיים החשבונאיים והמיסויים שהחוזה מעורר עלולים היו, לטעמו של השוכר, לגרור אותם לקיום חוזה שיסב להם נזקים כלכליים כבדים. כל אלו אינם קשורים לקבלתו לאגודה, והנתבע לא הוכיח כי לא עבר המבחנים הדרושים להתאמתו או שלא עמד בדרישות הקבלה.
3. נקבע שעל הנתבע לפצות את התובעים בגין אותה תקופה בה היה החוזה שריר וקיים ועד לתחילת קבלת דמי שכירות מהשוכרים החלופיים.
4. לגבי הפרש חודשי השכירות בין השוכר הנתבע לשוכרים החדשים נקבע שאין זה סביר להטיל על הנתבע לשלם על הסכמת הצדדים האחרים למסור את החזקה במועד שנקבע, שהוא מאוחר יותר, ואין לו כל אחריות על כך שהמושכר הושכר רק ל-13 חודשים ולא לתקופה ממושכת יותר.
5. לגבי המתווך ועוה"ד – לא צרפו כל חשבונית על התשלומים הנתבעים.
6. לסיכום: הנתבע יפצה את התובעים בשל ביטול החוזה – עוד בטרם קיבל הנתבע את החזקה בו, וזאת בסך של 10,000 ₪, וכן הוצאות משפט בסך של 750 ₪.