בית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע קבע כי אישה חרדית, ששימשה כמזכירה משפטית ומנהלת חשבונות במשרד עורכי דין, לא הייתה זכאית לצאת לחופשה בפסח ביום ספציפי שבו המעסיקה לא אישרה את החופשה.
באותו מקרה המעסיקה אישרה לעובדת לצאת לחופשה בערב חג הפסח ובכל ימי חול המועד, כולל יום חופש נוסף אך לגבי יום אחד ספציפי הבקשה סורבה. העובדת החליטה להגיע באותו יום רק מהשעה 8:00 עד 10:00, ובתגובה המעסיקה שלחה לה מייל המתריע כי בהיעדרותה הנ"ל ביצעה העובדת התפטרות.
המעסיקה טענה כי העובדת נטשה את המשרד, התנהגות שמשמעותה התפטרות, אשר שוללת מהעובדת הודעה מוקדמת, חלק משכרה עבודה ונסיעות ופיצויים בגין פיטורים שלא כדין.
העובדת טענה כי חזרה לעבודה לאחר חופשת הפסח ורק אז גילתה את המייל, וכי הוצבה עובדת במקומה. היא טענה שהמעסיקה לא סירבה בצורה חד משמעית ליום החופש, ושהשיקול לצאת נבע מהצורך שלה כאישה חרדית לקיים את מצוות הכשרת ביתה לחג. לכן מדובר בפיטורים המזכים אותה בהודעה מוקדמת, הפרשי שכר, פדיון חופשה ונסיעות.
בית הדין ניסה להבין אם הייתה כוונה ברורה וחד משמעית להביא את היחסים החוזיים לסיומם, וזאת לאור ההלכה שהמעסיק הוא הנותן את החופשות וקובע את מועדן. לאור אלו נקבע כי העובדת הפרה את הסכם העסקתה, וביצעה הפרה משמעתית חמורה. עם זאת, מאחר ועבדה שם רק 5 חודשים, נעדרה ל- 6 שעות סה"כ, והיותה אישה חרדית, מביאים למסקנה כי לא הייתה בכוונת העובדת להתפטר. מה שכן, היא בהחלט גרמה בהתנהגותה לפיטוריה, שיחולו במועד בו הגיעה למשרד וגילתה את דבר המייל, ועד למועד זה ישולמו לה זכויותיה.
ומה לגבי קיום שימוע? נקבע כי היא השמיעה את טענותיה בפני המעסיקה באופן מפורט בשיחות שקיימו ביניהן לפני יום ה"נטישה", הבינה שהיא ממרה את פי המעסיקה כשהיא לא מגיעה, ולכן אינה זכאית לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין.
הידיעה באדיבות מערכת כל עובד.
