הארכת חופשת הלידה – טוב או רע?

חופשת הלידה הוארכה ב-12 שבועות תמימים, אבל לבשורה המשמחת מתלווה חסרון גדול: הזכאות לדמי לידה לא השתנתה ועומדת עדיין על 14 שבועות בלבד. נותר רק לקוות שהמחוקק לא יזנח את חובתו באמצע

כשדנה נכנסה להריון, היא הבטיחה למנהלת המחלקה שהיא תעשה הכל, אבל הכל, כדי שהעבודה השוטפת לא תיפגע. היא נשארה עד שעות מאוחרות, סיימה פרויקטים עתידיים על מנת שהעבודה תמשיך לרוץ גם בהיעדרה, ובאופן כללי ניסתה לייצר במשרד אווירה בלתי הריונית בעליל. למנהלת הבטיחה שתשוב לעבודה מייד בתום 14 השבועות של חופשת הלידה, ושתהיה זמינה לשאלות והבהרות בכל רגע נתון.  

ואולם, להפתעתה הרבה של דנה, בואה של נועה הקטנה לעולם הפך עבורה לחלוטין את היוצרות:

היא טיפלה בנועה בכל עת שזו הייתה ערה, וישנה כשזו ישנה. בין לבין געו השתיים יחדיו בבכי, גרגרו מהנאה, והתפעלו זו מנוכחותה של זו. כשעל צג הטלפון הופיע המספר של המשרד, או זה של המנהלת, זה תמיד היה "זמן לא נוח" עבור דנה, ואת עיתון הבוקר הכלכלי, החליף מגזין ההורות העכשווי.

בחלוף חודשיים קסומים, כשביקש בעלה של דנה לשוחח עימה על ה"סידור" שעליהם למצוא לנועה, כשדנה תשוב לעבודה, גיחכה בביטול: היא תהיה מוכנה אפילו לאבד את עבודתה, ולא לתת לידיים זרות לטפל בנועה שלה, בגיל כה צעיר.

 

רק התחלנו ליהנות, וכבר צריך ללכת?

 

עבור דנה שלנו, ועבור אמהות עובדות רבות אחרות, היום בו הן מפקידות את העולל שלהן לטיפולו של אחר, הוא יום קשה מנשוא.

כמובן שאותן ברות מזל שבורכו בסבתא נמרצת בפנסיה, באפשרות כלכלית שלא לעבוד או בפוזיציה כזו בעבודה המאפשרת להאריך את חופשת הלידה – כל אלו יכולות היו לדחות את הקץ. אך מה לגבי כל יתר הנשים העובדות? אלו, במידה ורצו לשוב לעבודתן, נאלצו עד היום לבצע את הליך הפרידה הבלתי אפשרי הזה, כשתינוקן היה בגיל שלושה וחצי חודשים בלבד (!).

עובדה זו הביאה לדיון בלתי פוסק בתנאי היולדות בישראל, ובהשוואתם לאלו של חברותיהן בעולם המערבי, דיון שהוביל מאז ומתמיד למסקנה כי אורכה של חופשת הלידה בישראל הוא קצר. קצר מדי.

השינוי

וביום 22.03.10, נפל דבר בישראל: חופשת הלידה הוארכה.

לא בשבוע, וגם לא בשבועיים, חופשת הלידה הוארכה ב- 12 שבועות תמימים, כך שמעתה, תוכלנה בנות ישראל להישאר עם העולל הטרי בבית עד שיגיע לגיל 26 שבועות (חצי שנה).

התיקון חל רק על נשים שיצאו לחופשת לידה החל מיום 22.03.10, והתנאי היחיד לקבלת הטבה זו הוא, שהיולדת עבדה אצל אותו מעסיק במשך 12 חודש לפחות טרם צאתה לחופשת לידה. אם לא, ההטבה לא תחול, וחופשת הלידה תישאר 14 שבועות.

כמובן, שמי שהייתה זכאית בכל מקרה להאריך את חופשת הלידה שלה באופן מיוחד (בשל לידת תאומים למשל, או לאחר אשפוז), ההארכה המיוחדת תתווסף לחופשת הלידה המוארכת.

ומייד אדגיש, כי העדכון מובא כאן בלשון נקבה, אך ורק לשם הנוחות, כשכמובן שגם אבות טריים עתידים ליהנות ממנו. והפירוט – מייד.

אליה וקוץ בה

ובישראל, כמו בישראל, לבשורה המשמחת מתלווה חסרון גדול. מאוד: נכון להיום, הארכת החופשה אינה מזכה בתשלום דמי לידה מהמוסד לביטוח הלאומי. דהיינו, הזכאות לדמי לידה לא השתנתה, והיא עומדת עדיין על 14 שבועות בלבד, כאשר בגין 12 השבועות הנוספים בהם תשהה היולדת בחופשה – היא לא תקבל דמי לידה.

ואני יודעת שזה נשמע כאילו נתנו לנו הטבה ולקחו אותה, אך מעיון בהצעת החוק ובדיוני הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, ניתן להבין שלא כך הם פני הדברים: אחרי שנים בהן נפלו בזו אחר זו הצעות חוק להארכת חופשת הלידה בתשלום (לא פשוט להגדיל בכמעט פי 2 את דמי הלידה שהמל"ל מחוייב לשלם לכל יולדת), החליטו חברות הכנסת ציפי חוטובלי ודליה איציק לחלק את המשימה הבלתי אפשרית לשניים:

בתחילה, למצב את הרעיון שחופשת הלידה היא חצי שנה, ואח"כ לטפל בתשלום דמי הלידה ל- 26 השבועות. כרגע החלק הראשון עבר בהצלחה, ונותר רק לקוות שהמחוקק לא יזנח את חובתו באמצע.

ועל מנת שלא לפגוע במי שאינה יכולה להרשות לעצמה לשבת בבית 12 שבועות, ללא שכר וללא דמי לידה, הוחלט שההטבה תהיה בגדר זכות בלבד: ליולדת תהיה אפשרות לוותר על ההארכה ולקצר את החופשה ל- 14 שבועות בלבד (ולא פחות), וזאת בהודעה שתינתן למעסיק מראש.

הארכת חופשה נוספת, שלא בתשלום

שינוי נוסף בחוק מאפשר למי שסיימה את חופשת הלידה שלה להמשיך ולהישאר בבית, בחופשה נוספת, שלא תיחשב כחופשת לידה ולא תלווה בתשלום, וזאת מעבר לחופשה המוארכת.

עד היום אופציה זו עמדה רק בפני מי שהיה לה וותק של 12 חודש רצופים באותו מקום עבודה, אך מהיום, אין עוד צורך בהוכחת וותק במקום העבודה והאפשרות פתוחה לכולן (אך ההסדר החדש קובע תקופת חל"ת מקסימאלית וכן "קיזוז" מסויים של תקופת חופשת הלידה המוארכת).

עובד שבת זוגו ילדה

ומה עם בן זוגה של היולדת, המעוניין ליטול בעצמו חופשת לידה חלקית במקומה? כאמור, גם הוא ייהנה מההארכה.

עליו לעמוד כמובן בתנאים שנקבעו זה מכבר בחוק, כגון הסכמה בכתב, חזרת האם לעבודה ועוד, ובתום 6 השבועות הראשונים מהלידה (אותם רק היולדת זכאית לקחת), הוא יוכל להחליפה למשך יתרת השבועות. מדובר על 20 שבועות נוספים, במקום 8 בלבד שהיה זכאי להם טרם התיקון. ואולם, אם העובד עבד באותו מקום עבודה, טרם יצא לחופשת לידה, פחות מ- 12 חודש, יהא זכאי ל- 14 שבועות חופשה בלבד (ולא 20).

השלכותיו הרחבות של התיקון

השינוי המרענן באורכה של חופשת הלידה צפוי להוביל לשינויים נוספים בתחום, מעין "רעשי משנה" לתיקון העיקרי. לפני סיום, מספר נקודות מעניינות למחשבה:

  1. החוק המקורי מעניק ליולדת אפשרות לקחת חלק מחופשת הלידה שלה (עד 7 שבועות), עוד טרם הלידה: מאחר ועד היום היה מדובר בחופשה של 14 שבועות בלבד, נשים רבות לא ניצלו את זכותן זו, שכן לא היו מעוניינות לשוב לעבודה 7 שבועות בלבד מיום הלידה (7 לפני ו- 7 אחרי). חלק מאלו שעבדו ממש עד יום הלידה, עשו זאת רק מאחר ולא רצו "לבזבז" ימים! כיום, משעסקינן ב- 26 שבועות, חלוקת החופשה היא הרבה יותר הגיונית: ניתן לנוח בסוף תקופת ההיריון מספר שבועות בבית, ואת היתרה לנצל לאחר הלידה. ייתכן ואנו עומדים בפני מגמת קיצור תקופת העבודה המקובלת בעת הריון.
  2. התיקון אף עלול להשפיע על מוסד ה"מחליפה": כשמדובר בהיעדרות קצרה יחסית של 14 שבועות, מעסיקים רבים אינם מביאים מחליף בשכר. אך מה יקרה כשהעובדת תצא לחצי שנה, במהלכה חל איסור מוחלט להעסיק אותה?
  3. רווחיות המשפחתונים והפעוטונים השונים: מאחר וגיל ה"לקוחות" שלהם צפוי לעלות מ- 3 וחצי חודשים לחצי שנה, הדבר יקצר משמעותית את מספר החודשים בהם ישהה כל "לקוח" בבית המטפלת, טרם עזיבתו לגן הילדים, ומעניין לבחון כיצד ישפיע השינוי על הנוהג בתחום.

                                                                                                             

פורסם בקטגוריה חוזים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא הארכת חופשת הלידה – טוב או רע?

  1. מאת רונה‏:

    הארכת חופשה נוספת, שלא בתשלום
    כלל לא מובנת. מה זה: "ההסדר החדש קובע תקופת חופשה ללא תשלום מקסימאלית וכן "קיזוז" מסוים של תקופת חופשת הלידה המוארכת"? לא ברור.

    אני הבנתי שעכשיו אני יכולה לקבל 14 שבועות חופשה בתשלום ועוד 12 שבועות ללא תשלום, כשלמעסיק אסור לפטר אותי. אבל ממילא אסור לו לפטר אותי במהלך שנה מיום הלידה, הלא כן?

    פרט זה בכלל לא מוסבר: החשבון הסופי של השבועות שבהם אני יכולה לשבת בשקט בבית בלי לדאוג שיהיה לי מקום עבודה לחזור אליו

  2. פינגבאק: חופשת לידה – הארכת התשלום ל- 16 שבועות (בדרך) : דריה כנף, עו"ד