המורה לריקוד שמה אותי בשורה האחרונה – אפשר לתבוע?

בית המשפט לתביעות קטנות ברמלה נאלץ להתמודד בימים האחרונים עם תביעה לא כל כך שגרתית…

ילדה שהשתתפה בחוג ריקוד בסטודיו לריקוד, שובצה – לטענת הוריה – בשורה האחרונה של הרקדניות במופע שהסטודיו העלה.

הוריה המאוכזבים של הילדה לא התמהמהו, והגישו לבית המשפט ברמלה תביעה נגד הסטודיו (!).

 ההורים טענו כי:

  1. הילדה ביקשה להחליף את מיקומה לשורה הראשונה של הרקדניות, אך הנתבעת (הסטודיו) סירבה.
  2. הנתבעת אילצה את בתם לרכוש תלבושות לריקודים (120 ₪) – אך דווקא בריקוד הספציפי בו נדרשה התלבושת – סירבה הנתבעת לשנות את המיקום של בתם, ולכן מבוקש מחיר התלבושת בחזרה, פלוס פיצוי בגין עוגמת נפש.

 הנתבעת טענה כי:

  1. בתם של התובעים דווקא כן מוקמה במחצית הראשונה של המופע בשורה הראשונה מתוך 4, ובמחצית השניה מוקמה בשורה השלישית. זה הוא מיקום טוב ובולט.
  2. טבעי שרקדניות יבקשו להיות כל הזמן בשורה הראשונה, אך הדבר בלתי אפשרי.
  3. הורי הרקדנית הפסיקו את השתתפותה בחוג, ולכן לא הייתה מבוטחת בביטוח שערך הסטודיו, ולא יכלה להשתתף במופע הנוסף.

 בית המשפט קבע כי:

  1. העמדת בתם של התובעים במופע הריקודים הינו נושא הנתון לשיקול דעתה של הנתבעת, תוך שהיא מביאה בחשבון את כישורי כל רקדנית ורקדנית בפני עצמה וביחס לחברותיה, ותוך התחשבות בצרכי המופע בהתאם לשיקול דעת הכוריאוגרפית.
  2. על כן, גם אם בקשו ההורים ובתם לשנות את מיקום הרקדנית, אין הדבר אומר שעל הנתבעת היה להיעתר לבקשה זו.
  3. מכל מקום, אין הערכה זו נושא לדיון בבית המשפט.
  4. לגבי התלבושת – הסטודיו העיד שלא נדרשו בגדים מיוחדים למופע, והם אפילו הציעו להוריה עזרה במציאת בגדים מתאימים למופע.
  5. התביעה נדחתה, ובנסיבות העניין לא ניתן צו להוצאות.

ולדעתי? רף חדש נקבע היום בישראל:

הן לגבי מידת ההישגיות שדורש ההורה הישראלי מילדו, והן לגבי כמות האנרגיה שאותו הורה מוכן להשקיע, עד להגעה לתוצאות הראויות (בעיניו).

מועיל? מזיק? על טעם וריח אין להתווכח, ולי נותר רק לאחל לרקדנית שתזכה לרקוד בשורה הראשונה במהירה בימינו.

פורסם בקטגוריה חוזים, כללי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.