מחקר זריז שערכתי בקרב מכריי העלה, כי כאשר האדם הממוצע נדרש להשיב על כמה חוזים הוא חתם בחייו, התשובה שתתקבל בדרך כלל תהיה – אחד. שניים במקרה הטוב (זאת, כמובן במידה ולא נפלנו במקרה על מנהל ומורשה חתימה בחברה משגשגת). התשובה הזו רחוקה כמובן מלהיות ריאלית, מאחר ובפועל, אנו מתקשרים בהסכמים מסוגים שונים באופן שגרתי ואפילו יומיומי במהלך חיינו. אותן התקשרויות יומיומיות מכניסות אותנו לפינות שלא תמיד ברורה לנו משמעותן האמיתית.
רבות נכתב על המשבר הכלכלי, בעולם ובארץ, ההאטה במשק, הירידה ברמת החיים – ורבות עוד ייכתב. מסקנות יוסקו, לקחים ייושמו, כותרות ענק ימשיכו להכריז על מספר המפוטרים ואחוזי האבטלה. מדריכים רבים ושונים ימשיכו להציף את הרשת: למפוטר ולמפטר הטרי, לבעל העסק שנקלע למשבר ולספק שמנסה לגבות תשלומים, לצרכן החסכן ולרוכש המניות האמיץ.
ובימים אלו, בהם כולנו נאלצים ליישר קו עם המצב החדש אליו נקלענו – מי יותר ומי פחות – לשנות הרגלים ולהתמקד בחיסכון בדרך זו או אחרת, אני מבקשת דווקא להתחיל מבראשית – מהדקה שלפני. מאותו מעמד שלפני הכניסה להתחייבות, ממנה ננסה לצאת מאוחר יותר בדרך לא דרך, תוך חיפוש עצות ופתרונות קסם. אני מדברת על עצם ההתקשרות בחוזה.
אני מאמינה שבעזרת מעט ידע משפטי ופרקטי, נדע כיצד להגיע מוכנים יותר לאותו מעמד התקשרות בחוזה, אשר בדרך כלל היציאה ממנו – בכל דלת שלא נמצא – תעלה לנו הרבה זמן או הרבה כסף, אם לא שניהם ביחד. אני מאמינה שניתן ללמוד כיצד לנהל את מפגש הרצונות הזה באופן נכון יותר, ובכך לחסוך לצדדים הרבה כאבי ראש וכספים בעתיד.
צרת רבים
מחקר זריז שערכתי בקרב מכריי העלה, כי כאשר האדם הממוצע נדרש להשיב על כמה חוזים הוא חתם בחייו, התשובה שתתקבל בדרך כלל תהיה – אחד. שניים במקרה הטוב. זאת, כמובן במידה ולא נפלנו במקרה על מנהל ומורשה חתימה בחברה משגשגת. מסתבר שאנשים נוטים לזכור בעיקר את ההסכמים שחתמו עליהם במעמד עורכי דין (ורבים מאיתנו לא הגיעו לשם מעולם), וכן את חוזה העבודה שלהם ושכירות הבית.
התשובה הזו רחוקה כמובן מלהיות ריאלית, מאחר ובפועל, אנו מתקשרים בהסכמים מסוגים שונים באופן שגרתי ואפילו יומיומי במהלך חיינו. אותן התקשרויות יומיומיות מכניסות אותנו לפינות שלא תמיד ברורה לנו משמעותן האמיתית.
במקרים רבים אנו לא נערכים נכון למעמד שהוא התקשרות חוזית לכל דבר ועניין, בין השאר מאחר ולא זיהינו אותו כמעמד מחייב שנדרשת לו הכנה. ועל כן, פעמים רבות נגלה מאוחר מדי שהיינו צריכים לחשוב על זה מראש, בדרך כלל כשהטעות כבר עלתה לנו כסף (או זמן. זה תמיד עולה אותו דבר בסוף).
להלן מספר דוגמאות
בעל הבית מסרב לתקן לנו את הרטיבות בקיר, כי לא הגדרנו בהסכם השכירות מראש את חובתו כמשכיר לתקן באופן מיידי כל קלקול או נזק הנגרם "מבלאי סביר" של הנכס.
חדר הכושר מסרב להשיב לנו את הכסף ששילמנו רק בחודש שעבר לשנה מראש, למרות שפוטרנו ממשרתנו ואין לנו כל אפשרות להמשיך ולשלם, ולא הסדרנו מראש אפשרות למכור את המנוי הלאה או "להקפיאו" לתקופה.
שכחנו להשיב את טופס האחריות החתום ליצרן לאחר הרכישה, והוא מסרב עתה לתקן לנו את המכשיר שהתקלקל, למרות שאנחנו בתקופת האחריות.
זה חוזה זה?
הסיבה שאנו לא מודעים לכמות החוזים שחתמנו עליהם היא שבמקרים רבים, החוזה שאנו מתקשרים בו הוא לא חוזה בכתב – בצורה הקלאסית והמוכרת שלו – החתום בסיומו על ידי שני הצדדים. לעיתים מספיקה חתימה חד צדדית – למשל, כשאנחנו רק חותמים על הזמנת עבודה או אישור כלשהו – על מנת ליצור חוזה שיהיה תקף לכל דבר ועניין.
במקרים אחרים, ההתקשרות החוזית לא תהיה אפילו בכתב. חוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973 קובע כי: "חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת". הסכמה בעל פה יכולה להיחשב כחוזה לכל דבר ועניין – ניתן לאכוף אותה (לדרוש את קיום ההסכמה שבעל פה), ואף לתבוע את הצד המפר לשלם פיצויים בגין הפרתה. הכל, כמובן, על פי נסיבות כל מקרה ומקרה.
יוצאים מן הכלל הם סוגי חוזים ספציפיים, בהם נדרש כתב במפורש על פי חוק, ולגביהם לא תופסת הסכמה בעל פה. כך, למשל, לא נוכל לתבוע את האקסית שהבטיחה לנו בלילה של ירח מלא כי תעביר לנו את דירתה, ועד היום טרם פינתה אותה בפועל, זאת מאחר וחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 קובע בפירוש כי חוזה מכר מקרקעין ייערך בכתב בלבד.
ניתן לתבוע קיום של הבטחה בע"פ, במידה ו-
א. הוצעה לנו הצעה רצינית בכוונה ליצור יחסים משפטיים.
ב. ההצעה הייתה מסוימת והיו בה פרטים בסיסיים ויסודיים.
ג. מספיק היה שנקבל את ההצעה, בעל פה או בהתנהגות, על מנת שייכרת בינינו חוזה.
בית המשפט בתל אביב קבע, למשל, כי סוכנות לדוגמנות, פרסום ומשחק הטעתה דוגמנית, אשר פנתה לסוכנות לשם קבלת עבודה בתחום, בכך שחייבה אותה לרכוש חבילת שיעורי משחק ו"בוק" במחיר של 5,500 שקלים, אך לא סיפקה לה בפועל עבודה.
בית המשפט קבע כי הבטחת הסוכנות שניתנה לדוגמנית יצרה חוזה בעל פה בין הצדדים, שאפילו גבר במקרה זה על סעיף סותר בחוזה שבכתב שנחתם בין הצדדים, לפיו "הסוכנות אינה מתחייבת לא בכתב ולא בעל-פה לספק עבודה בפירסום".
למעשה נקבע כאן כי מאחר והדוגמנית התבססה על הבטחה בעל פה שתקבל עבודה מהסוכנות, וזו גרמה לה לשלם את הסכום הנתבע בהתאם להבטחה בעל פה, הרי שיש כאן הפרת חוזה מאחר ולא קיבלה עבודה בסופו של דבר, והסוכנות חויבה להשיב לה את כספה המלא בצירוף שכר טרחת עו"ד שנאלצה לשכור לטיפול בעניין.
שימו לב שבמקרים אלו נטל ההוכחה יהיה על הצד שטוען כי נכרת הסכם בעל פה, והוא יהיה זה שצריך להביא עדויות תומכות לטענתו כי היה הסכם כזה. בכל מקרה, תמיד יש לזכור כי לכל כלל יש יוצא מן הכלל, ובענייני חוזים – כמו בחיים – הכל תלוי בנסיבותיו הפרטיות של כל מקרה ומקרה.
להצטייד בכלים הנכונים
כאמור, האדם הסביר יעיד על עצמו כי אינו מתקשר כמעט בחוזים. אך בפועל, במרוצת חיינו רובנו רוכשים דירה או שוכרים בית, ולעיתים אף מתקשרים עם קבלן שיפוצים. אנו מתחברים לכבלים או לאינטרנט, רוכשים ריהוט ושולחים את המחשב לתיקון במעבדה. אנו מבטחים את תכולת הדירה שלנו, את המשכנתא, החיים והבריאות שלנו ושל קרובינו.
אנו מבטיחים להתחתן, לעיתים גם מסכימים על יחסי הממון העתידיים עם בן/בת זוגנו, מזמינים שמלת כלה, שירותי תקליטן והסעדה, חותמים על כתובה, ולעיתים לצערנו (או לשמחתנו) גם חותמים על הסכמי גירושין. בין לבין אנו מתקשרים גם בהסכמים להסרת שיער ו/או משקפיים, מזמינים חופשות ורוכשים מנוי לחדר כושר.
אנו מסכימים לקבל אפידורל בלידה, רוכשים או שוכרים רכבים, חותמים על שטרי חוב וערבויות, עבורנו או עבור משפחה וחברים, נוטלים אשראי מהבנק וכרטיס אשראי מחברת האשראי, נכנסים לאתרים שונים ברשת ומקבלים עלינו את תנאי השימוש, חותמים או מחתימים אחרים על הסכמי סודיות או ויתור על תנאים מסוימים, נכנסים בעצמנו או מכניסים את הורינו וסבינו לדיור מוגן, כותבים צוואות – והיריעה עוד רחבה.
חלק מההסכמים הללו ניתנים לשינוי ועיבוד מצידנו טרם חתימתם, גם אם הגישו לנו אותם כ"חוזה מוכן לחתימה", ומוטב כי נדע את אפשרויותינו מראש. אחרים אינם ניתנים לשינוי, בבחינת "Take it or leave it" – אך גם כאן, כדאי שנדע לזהות את המכשלות והטריקים מראש, ולבחור אם להתקשר בעסקה אם לאו.
כולנו מכירים את המעמד המלחיץ בו המשווק, הפקידה בבנק או הזבנית לוחצים עלינו לחתום בלי לקרוא כי: "כולם לפניך חתמו בלי לקרוא" או "מהר, מהר, המבצע תיכף נגמר". באותם מקרים, הביטוי "תסמוך עליי" לא יגן עלינו מצרות עתידיות, ולכן חשוב ביותר לקרוא את ההסכם במלואו על אף קוצר הזמן, ולדעת לפענח בזמן אמת סעיפים חשובים ועיקריים, אשר בצורה זו אחרת נוטים לחזור על עצמם בהסכמים והתחייבויות רבות.
איני מתיימרת להעביר אתכם קורס חוזים מקוצר, או להפוך אתכם לעורכי דין אינסטנט. הדבר כלל אינו אפשרי ואף אינו כדאי. אך אני כן מתכוונת לצייד אתכם בכלים הנכונים, ככל הניתן, על מנת שתוכלו להקל על עצמכם את חיי היומיום, ולרכוש מנוי לחדר הכושר השכונתי מבלי לשכור את שירותיו של עורך דין ממולח לביצוע העסקה.
פורסם לראשונה ב-ynet ביום 06.03.09
זה מאוד מעניין מה שכתבת הרי גם כשאנחנו נכנסים לאתרי אינטרנט שונים אנחנו מסכימים להרבה דברים שאנחנו לא תמיד קוראים
קראתי בעיון את דברייך ונהיניתי מהפתיחות שלך ,וההסברים.
יש לך איזה נוסך של חוזה שיקל עלי עם השוכר שלי ,
כמו פינוי מוקדם,בעיות צנרת ,חשמל ,וכו ,
אני יודע שיש דבר כזה שימוש סביר ,ובלאי ,אבל שוב כל אחד מפרש זאת לצידו,ואני תמיד נאלץ לתקן על חשבוני הכל .