כשהייתי צעירה יותר, עורך דין ותיק ומרוצה מעצמו, נפנף אותי מריאיון עבודה רק בגלל שהייתי אמא טרייה, ו"כאן זה לא מקום לאמהות".
רק שנים אח"כ גיליתי שאסור לעשות לעובדת את מה שהוא עשה לי,
וכיום, כעורכת דין שעוסקת בדיני עבודה (מעניין למה J ),
אני מכירה היטב את החוקים והפסיקות השונים האוסרים על אפליית מרואיינים, או עובדים.
רשימת הסיבות המופיעות בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988, האוסר על אפלייה זו, רק הולכת ומתארכת ככל שהשנים חולפות, וכיום היא מכילה כ- 16 (!) נושאים שונים שאסור להפלות בגינם:
מחמת היותו הורים, בעל נטייה מינית מסויימת, בעודו עובר טיפולי פוריות או בשל יציאה למילואים, בשל השקפתו הפוליטית, גילו, מינו ועוד.
***
ואחת מהעילות, ממש חדשה מהתנור, היא מקום המגורים של העובד.
רוצה לומר: אם פעם יכולתי לבקש, ואף לכוון לכך, שהעובדת שלי תתגורר באזור פרדס-חנה כרכור, כי כך יותר נח לי, היום זו כבר תהיה אפליה מצידי, אם אדרוש זאת:
– כבר כשאפרסם מודעת "דרושים", לא אוכל לבקש שיפנו אליי תושבי האזור בלבד;
– לאחר הריאיון, כשאשקול אם לקבל את דניאלה לעבודה, אסור יהיה לי להעדיף על פניה את מירי, רק בגלל שמירי מתגוררת ליד המשרד שלי ודניאלה מגיעה מאשדוד;
– וכשאחליט לפטר את דניאלה, שכל הזמן מאחרת כי היא מפספסת את הרכבת, היא תטען שהפיטורים שלה היו מפלים, ועליי יוטל הנטל להוכיח את צדקתי.
***
נשמע הזוי? יכול להיות, אבל המטרה הבסיסית היא ראויה: מניעת אפליית עובדים שאינם מתגוררים במדינת תל אביב, רק בשל העובדה שהם מתגוררים מחוצה לה.
אגב, מעיון בדיונים שקדמו לקבלת החוק, ניתן לראות כי יוזמת החוק היא חברת הכנסת שולי מועלם מהבית היהודי, ושהיא, ככל הנראה, ביקשה למנוע אפליית עובדים המתגוררים ב"גדה המערבית" (דהיינו: מתנחלים, בלשון העם).
***
מכל מקום, אני מאמינה שהישום של החוק המתוקן, יהיה קצת בעייתי, והוא אף יוכל לשמש ככלי ניגוח בידי עובדים שיבקשו להתנקם במעסיק, רק כי לא קיבל אותם לעבודה.
על מנת למנוע בעיות כאלו, אני מציעה למעסיקים להימנע, ככלל, מעיסוק במקום המגורים של העובד:
1. בעת קבלה / אי קבלה לעבודה – אל תכלילו בשאלון למרואיין סעיף בדבר כתובתו.
בנוסף אל תגידו בריאיון: "אה, אתה גר בנהריה, אז זה לא רלבנטי".
מה שכן, אתם בהחלט יכולים לחדד ולהבהיר שיש להתייצב בעבודה בשעה 08:00 בבוקר, ושאתם משלמים נסיעות לפי הדין בלבד, כך שהמועמד עצמו יחליט אם המשרה מתאימה לו, בתנאים הנוכחיים.
2. במשך ההעסקה עצמה – אל תחליטו על קיצוץ של עובדים "רחוקים", רק בגלל מקום מגוריהם. ואם במקרה אתם כן מפטרים עובד שגר רחוק, תקפידו להסביר לו בשימוע מדוע אתם מפטרים אותו (עילות מפורטות ודוגמאות), נהלו פרוטוקול שימוע כדין, והבהירו שאין קשר למקום המגורים שלו, למניעת טענות עתידיות.
כמובן שאם תבצעו הליך שימוע פיקטיבי, עם עילות פיטורים פיקטיביות, לעובד שעבר לגור בעתלית ולא מתחשק לכם עליו יותר, תהיו חשופים לתביעה כספית גדולה – הן בגין הליך פיטורים שלא כדין, הן בגין הפרת חוק שוויון ההזדמנויות, והן בשל עילות כלליות כגון חוסר תו"ל ועוד. אז באמת שעדיף לכם לנהל את הדברים באופן מכבד שלא מפלה את העובד.
***
ולסיום, אני מאחלת לכולנו שנשכיל לראות אחד בשני את מה שיש לנו באמת שם בפנים, ולא את ההגדרות החיצוניות שלנו, שהן לא תמיד רלבנטיות.
