בית הדין הרבני בתל אביב קבע לאחרונה כי אשה, שיחסיה עם בעלה עלו על שרטון, הם נפרדו, והוא היה בקשר עם אשה זרה – תאבד את כתובתה מאחר והתנשקה באופן חד פעמי עם גבר זר.
מעשה שהיה כך היה:
- הצדדים נפרדו כשהאשה הייתה אחרי טיפולי פוריות ארוכים וקשים, ונשברה מכך נפשית.
- היה לה ידיד שעזר לה נפשית להתגבר על המשבר שבפרידה.
- ערב אחד הם ישבו באוטו ודיברו, לאחר שחזרו מהצגה, האשה בכתה הרבה והם התנשקו.
- הבעל שלח חוקרים פרטיים שצילמו את האירוע, ונטען שהאשה ביצעה בגבר הזר מין אוראלי.
דיון:
- המין האוראלי לא צולם, כך שהעניין לא הוכח, ואין לדון בו.
- האשה מודה כאמור כי התנשקה עם הידיד.
- מעשי האשה מהווים בסיס לפסק הדין, כשדעתם של 3 הדיינים הייתה כדלקמן:
א. הדיין הראשון קבע כי האשה עברה על "איסור התייחדות אשת איש עם גבר זר": אין לזלזל באיסור זה בשום אופן, גם לא "מטעמי סעד נפשי וכיוצא", ובטח לא בשעות הקטנות של הלילה, וכי מדובר בהתנהגות שאינה הולמת אשת איש: "אין מדובר פה על נשיקה גרידא אלא "נשיקה צרפתית" עם גבר זר …התנהגות כזו הינה בגדר עוברת על דת הגובלת בכיעור". מעשים אלו מערערים את זכאותה לכתובתה, אך כרגע היא לא תישלל, ורק לאחר קבלת חוו"ד רואה חשבון לגבי כספי הצדדים, תתקבל החלטה בעניינה.
ב. הדיין השני פסק כי האשה הפסידה את כתובתה, וזאת מחמת הודאתה הברורה ("התנשקנו והתרפקתי עליו").
ג. הדיין השלישי פסק שלטעמו מעשי האשה הם מעשי כיעור, מאחר והייתה כאן התייחדות של זמן מרובה ….שהיא מוגדרת כ"התייחדות לשם זנות" ולא כהתייחדות רגילה… האשה חייבת לקבל את גיטה ולהפסיד את כתובתה.
העובדה שהבעל קשר קשרים עם אשה זרה מצויין בפסק הדין אך אין לגביו דיון (!!!).
לסכום
דעת הרוב התקבלה.
נפסק שהצדדים יתגרשו, וכי האשה תפסיד את כתובתה.
