המאמר הבא נכתב על ידי מערכת Telecom Experts :
שלוש חברות הסלולר הגדולות דוחפות את הלקוחות לקחת חבילה תלת-שלבית. מדוע? התשובה מאוד פשוטה: כי הן מרוויחות מכך יותר, תוך ניצול אי ההבנה של הלקוחות לגבי השיטה.
המודל התלת-שלבי הוא חבילת דקות ללקוח במארז שיווקי מפתה, המורכבת משלושה חלקים:
א. סכום חודשי קבוע לתשלום.
ב. תשלום אפס לשימוש עד לכמות הדקות הכלולות בחבילה.
ג. תשלום גבוה יחסית לדקות שיחה מעבר לחבילה.
שיטה זו מופעלת גם בתעריפי המסרונים וגם בתעריפי הגלישה באינטרנט הנייד.
הלקוח הפרטי והעסקי מקבל (בשלוש חברות הסלולר) הצעות לרכישת חבילות שירות שיש בהן "בנק דקות, מסרונים ו- Data". למעשה, בשנתיים האחרונות, כל שלוש חברות הסלולר הגדולות עברו לאספקת שירותי סלולר לציבור הלקוחות במודל התלת-שלבי (כ- 85% מציבור הלקוחות בישראל כבר נמצאים במודל הזה, המתאפיין בחבילות אלו).
הכלכלן הנודע פרופ' מיכאל גרוב מ- MIT כבר ניתח והתריע בפני הרגולטורים [בארה"ב], כי שיטה זו מייקרת את התעריפים בממוצע של כ- 20% ויותר [במצטבר מדובר במיליארדי דולרים, מידי שנה שם], ופוגעת קשות בצרכנים. הוא פרסם עמדה ברורה בסוגיה זו ב- American Economy Review, וממש לאחרונה פרסם מחקר מקיף יותר, תחת הכותרת המדברת בעד עצמה: Penalty Pricing.
לדבריו, לא ניתן להצדיק בהיבט של יעילות כלכלית וטובת הצרכן, מבנה תעריף תלת-שלבי כפי שקיים בענף הסלולר. על פניו, אין סיבה תחרותית לפיה העלות המשתנה תהיה אפס עבור הדקות הכלולות בחבילה, וגבוהה מאוד מעבר לכך. מבחינה כלכלית, החברות קונות את הדקות של אי-שימוש מהלקוח במחיר אפס ומוכרות אותן חזרה בחודשים אחרים אחרי כן, בדיוק לאותו לקוח – במחיר גבוה. מכאן, שהתעריף התלת-שלבי פוגע בכל הצרכנים, ורצוי לדעתו שהמפקחים על השווקים (סלולר ובנקים – כרטיסי אשראי), יתנו את הדעת על כך.
מהמחקר רב השנים שערך פרופ' מיכאל גרוב עולה, כי צרכני הסלולר נפגעים ממבנה התעריף הזה משתי סיבות: הם סבורים בטעות שיצרכו בממוצע יותר ממה שהם יצרכו בפועל, ולכן בוחרים בחבילות עם כמות דקות גבוהה מדי. זאת ועוד, גם אם הם היו קולעים במדויק לצריכה הממוצעת (וגם אם היו חבילות שמותאמות לצריכה הממוצעת של כל צרכן), מבנה התעריף פוגע בהם, בגלל השונות הבין-חודשית המאפיינת כמעט כל צרכן וצרכן.
משרד התקשורת היה אמור לפתור בעיה זו בחלקה ע"י כך, שהלקוח יקבל התראה על סיום דקות החבילה שלו. ראה סעיף 10 בהודעה שפורסמה באתר משרד התקשורת, ובכל העיתונות בהבלטה.
הרגולטורים דוגמת ה- FCC וה- Federal Reserve בארה"ב החלו לבצע שימועים למה שמכונה שם Bill Shock, שמקורו בשיטת המודל התלת-שלבי, המופעלת בסלולר ובכרטיסי האשראי הבנקאיים. מתברר, שבארה"ב 1 מכל 6 אמריקאים חווה "חשבון תקשורת טראומטי". ה- FCC החל להילחם בתופעה זו גם בשוק ה- Paid- Post וגם בשוק ה- Pre-Paid. באיחוד האירופי, הרגולטור לתקשורת ב- EU קבע מזמן וכפה כללים על כל מדינות האיחוד האירופי, לפיהם נדרשים המפעילים באירופה להתריע בפני הצרכן מידית בדבר כל חריגה פתאומית בחשבונו, בצריכת השירות (שיחות, מסרונים, נתונים). בישראל? בינתיים – דממה מוחלטת.
גם אם חברות הסלולר תנקוטנה בצעדים שדרש משרד התקשורת בהודעתו, אין די בהודעת SMS סתמית מהמפעיל למנוי על ניצול חבילות השירות שלו. אולי הדרך הנכונה היא דווקא להריץ לנגד עיני המתקשר את תג המחיר, כמו במונה משאבת הדלק בשעת מילוי דלק למכונית. יותר סביר וראוי לבחון את ביטול המודל התלת-שלבי בישראל. זאת, מהסיבה שמדובר במודל אנטי צרכני מובהק ובכשל כלכלי ברור, כפי שחשף פרופ' מיכאל גרוב בכל הקשור בתמחור שירותי הסלולר לצרכנים. אפשרות אחרת היא: שכל לקוח בכל חברות הסלולר של החבילות התלת-שלביות, יוכל להפסיק את ההסכם בלא לשאת בקנס יציאה (גם על החבילה וגם על המכשיר), אם רק יחוש שהשיטה הזו "דופקת" אותו. רק כך ניתן יהיה להגן על הצרכנים מפני שיטות השיווק הטורפניות של חברות הסלולר.
שורה תחתונה:
אין צורך להיות שבוי של התעריפים בגישה התלת-שלבית של מפעילי הסלולר. יש לבחון חלופות המתאימות בדיוק לדפוס השימוש של העסק ולחתום על הסכם סלולרי אופטימלי.
המאמר נכתב על ידי מערכת Telecom Experts