עובדת שעבודתה הופסקה לאחר 8 חודשי עבודה, בעת שהייתה בהריון, בנסיבות שלא היו ברורות לחלוטין, הגישה תביעה לבית הדין האיזורי בחיפה כנגד מעסיקתה, וזכתה.
בית הדין קבע כי העובדת אכן פוטרה בניגוד להוראות חוק עבודת נשים, ופסק לה פיצוי בגובה העולה לכ- 49,000 ש"ח:
א. הפסד שכר עבודה – 14,830 ₪.
ב. דמי לידה – 9,689 ₪.
ג. הפסד שכר עבודה לתקופה של 60 ימים לאחר הלידה – 5,932 ₪.
ד. דמי הודעה מוקדמת – 1,680 ₪.
ה. דמי הבראה – 2,482.5 ₪.
ו. פיצויי פיטורין – 4,202 ₪.
ז. עוגמת נפש – 10,000 ש"ח.
בערעור שהגישו שני הצדדים על גובה פסק הדין וקביעותיו, קבע בית הדין הארצי כי פסק הדין של האיזורי יוותר על כנו. מאחר ששני הערעורים נדחו – נקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו בערעור.
ואולם, בתוך כך קבע בית הדין הארצי 2 קביעות מעניינות וחשובות:
- ניתן בהחלט לתבוע מעסיק בשתי העילות במקביל: הן בשל הפרת חוק עבודת נשים והן בשל הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. זה לא סותר.
- היחסים בין העובדת למעסיקה עלו על שרטון, זה נכון, ואכן לא הייתה כל אפשרות שהיא תמשיך לעבוד בחברה. ואולם עדיין במקרה שכזה, החברה הייתה חייבת לפנות אל הממונה על פי חוק עבודת נשים כדי לקבל היתר לפטר את העובדת. מאחר ולא עשתה כן, הפרה את חוק עבודת נשים.
