מכפישים ברשת? היזהרו.

כולנו כועסים לפעמים, ורוצים להוציא את זה ברשת:

אולי זה הבוס שהתנהל שוב בצורה מחפירה, והיינו צריכים לכסת"ח עליו בפעם האלף.

אולי זו המוכרת בחנות שממש שיקרה לנו כשבאנו להחליף, ותפסנו אותה.

ואולי זה המתקין של המדיח, שניסה למכור לנו חלק שאנו ממש לא זקוקים לו??

***

לא משנה מה זה, עכשיו אנחנו כועסים. ממש. ובא לנו לפרסם סטטוס כועס בפייסבוק, או לכתוב עליהם בבלוג. בא לנו שכולם ישמעו על החוויה השלילית שלנו, גם כדי לפרוק וגם כדי להזהיר: לפחות שזה לא יקרה לאחרים!

אבל שנייה לפני שאנחנו לוחצים על ההדק, סליחה, על המקלדת … בואו ונבין מתי הכפשה שכזו יכולה לסבך אותנו, הרבה מעבר לרצוי.

***

לפני כשבוע ניתן פסק דין מאד מעניין בנושא, על ידי ביהמ"ש השלום בראשון לציון.

התובעת הייתה חברה בשם מרכז דניאל, העורכת סדנאות וטיפולים אלטרנטיביים.

החברה ובעלי תפקידים בה תבעו אדם שהיה בן זוג של פקידת הקבלה במרכז.

הפקידה עזבה את העבודה, ולמחרת עזיבתה פרסם בן זוגה מאמר – בבלוג אישי – אודות המרכז.

כותרת המאמר הייתה: "מרכז 'דניאל' ביהוד – אין בחירה חופשית".

אתם יכולים לנחש לבד את רוח המאמר, אבל בגדול אספר שעלו במאמר טענות קשות כנגד דרך ניהול העסק (נוכלות, קיפוח עובדים, רמיזות על עבירות מס הכנסה ועוד). למאמר היו מספר קוראים, והנתבע המשיך להכפיש את המרכז גם בטוקבקים. התובע קרא לציבור להימנע מלהגיע למרכז בכדי שלא להיות "שותף לפשע".

התובעים הגישו כנגדו תביעה, וטענו כמובן כי מדובר בפרסום לשון הרע כנגדם.

התביעה התקבלה באופן חלקי, ונקבעו שם מספר קביעות מעניינות:

  1. נקבע, שוב, שפרסום ברשת האינטרנט הוא "פרסום", כמשמעותו בסע' 2 לחוק איסור לשון הרע. ובפשטות: ניתן לתבוע תביעת לשון הרע כנגד מי שפרסם באינטרנט.
  2. ספציפית למקרה זה נקבע כי הדברים שנכתבו מטילים דופי ביושרה האישית של התובעים, מאשימים אותם בביצוע עבירות פליליות והדבר מהווה כמובן לשון הרע.
  3. לגבי ההגנות – הקיימות בחוק – נקבע שאינן חלות כאן:

א.      אין מדובר בפרסום אמת לפי הגנת "אמת דיברתי", כי הטענות לא הוכחו, חלקן אפילו נסתר.

ב.      אין מדובר בהגנת "הבעת דעה", כי הדברים הוצגו כעובדות בדוקות לכאורה.

ג.        אין כאן פרסום בתום-לב.

ד.       נכון שמדובר בבלוג אישי, שבאופן עקרוני אינו נחשב בעל תפוצה גבוהה, אבל זה היה פרסום ארוך ושלילי במיוחד (3 עמ').

לסיכום, נקבע כי במקרה זה ולאור הנסיבות, הנתבע ישלם פיצויים והוצאות משפט בסך כולל של 36,500 ₪.

מסקנה — > עצרו רגע לחשוב לפני שאתם מכפישים: זה קל, זה מהיר, ויכול להיות שזה משמח אתכם באותו רגע, אבל זה בהחלט מסוכן, לכל המעורבים בדבר.

 

תודה לאתר www.law.co.il על השיתוף.

פורסם בקטגוריה חוזים, כללי, מסחרי, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.