ארכיון חודשי: מאי 2011

ניצל פיליפינית– וישלם לה פיצויים

מה קורה כשאזרח ישראלי בן כ- 70 (!) מחליט לנצל את חולשתן ואוזלת ידן של נשים פיליפיניות רבות,

מקיים עימן יחסי מין, מצלם את האקט וסוחט מהן כספים אחר כך …. ?

התשובות – בפנים.

התביעה

הפעם מדובר היה בתביעה כספית לתשלום של 500,000 ₪ בגין אונס, סחיטה באיומים, גזל ועשיית עושר שלא במשפט, פגיעה

בפרטיות, נגישה או רשלנות ועיכוב נכסים שלא כדין. התביעה נדונה בבי"מש שלום בת"א.

התובעת

אזרחית פיליפינית שהועסקה כדין ע"י שגרירות דרום אפריקה בישראל.

הנתבע

אזרח ישראל בתחילת שנות ה-70 לחייו.

טענות התובעת כפי שהובאו בפני בית המשפט

התובעת טענה כי עבדה בין 2001-2003 עבור שגריר דרום אפריקה בישראל, וכשנזקקה לכסף

פנתה לנתבע, שהיה "מלווה כספים לקהילה הפיליפינית".

היא לוותה ממנו 2,000 $ וכעירבון הוא נטל את דרכונה.

לאחר מכן לוותה עוד 3,000 $, והתחייבה להחזירם בריבית של 10% לחודש.

הנתבע סחט אותה ובפועל היא השיבה לו 6,100 $ ועוד 11,672 ₪, והוא ביקש שתחתום על הודאה

כי חייבת לו 26,000 דולר (!).

אחרי כן "התפתחו יחסים אינטימיים" בין הצדדים. כאשר שכבו, היא גילתה שהוא מצלם את היחסים

האינטימיים, ולכן ברחה לשירותים, הנתבע רדף אחריה תפס אותה וחדר אליה בניגוד לרצונה.

בעקבות האירוע ניתקה עימו יחסים, והוא איים עליה שישלח את הקלטת למשפחתה בפיליפינים

ולמעסיקיה.

תחת איום זה הסכימה לשלם לעו"ד ישראלי סכום נוסף, ולחתום על הסכם לפיו היא חייבת לנתבע בעצם סך של 30,000 דולר (!).

לאחר מסכת נוספת של תביעות מצד הנתבע, צוי עיכוב כנגדה יציאה מהארץ וכיו"ב (גם משרד החוץ היה מעורב.. חגיגה שלמה),

הגישה לבסוף התובעת, בעזרת מתנדבת ישראלית, תלונה במשטרה נגד הנתבע.

בחיפוש שנערך בביתו נמצאו כ-120 קלטות וידיאו בהן מצולמות נשים פיליפיניות במצבים אינטימיים עם הנתבע, שהוא צילם במהלך יחסי המין איתם.

[ להזכירכם, מדובר באדם שגילו היה אז קרוב ל- 70, ושהיה מוכר בקהילה הפיליפינית כ"מלווה כספים" לנשים שמשתכרות שכר מינימום ושולחות את כספן למשפחתן בפיליפינים ].

ומה טען הנתבע להגנתו?

הנתבע הודה כי קיים מערכת יחסים אינטימיים לתקופה ארוכה עם התובעת, ש"ניצלה זאת לקבל

ממנו הלוואות".

טען כי הוא לא לקח את דרכונה, הוא לא מלווה בריבית לקהילה הפיליפינית, והוא לא סחט אותה.

לשיטתו, החוב הגיע ל- 30,000 דולר פשוט כי חלפו שנתיים.

בית המשפט ניתח את התיק וקבע כי:

לגבי טיב יחסיהם:

–                      אין מחלוקת כי במשך תקופה קיימו התובעת והנתבע יחסי מין בהסכמה.

–                      אין מחלוקת כי התובעת לוותה כספים מהנתבע. המחלוקת היא לגבי גובה הסכום ההלוואות וסכומי החזר ההלוואות.

–                      אין מחלוקת כי התובעת ניהלה עסק של הבאת עובדות מהפיליפינים ללא אישור ואף השתמשה בכספים של שגריר דרום אפריקה לשם כך.

לגבי הצילומים:

–                      אין מחלוקת כי הנתבע צילם קיום יחסי מין עם נשים מהפיליפינים בתנוחות כפי שנצפו בקלטות שהוגשו כראיות בביהמ"ש (מתוך כ-100 קלטות, הוגשו 10 קלטות בלבד).

–                      ואולם, הנתבע העיד כי לא צילם את התובעת והראיה היא שלא נמצאה בין הקלטות קלטת שבה היא מצולמת.

–                      בית המשפט האמין לה שראתה את האור במצלמה דולק.

–                      ואולם, מאחר ולא הוכח כי בסופו של דבר התובעת צולמה בפועל, לא נפסק פיצוי בעניין זה.

לגבי יחסי המין הכפייה:

–                      בין הקלטות הרבות שהובאו לבית המשפט, הייתה אחת בה רואים שתי נשים, האחת מבוגרת והשנייה צעירה, המבוגרת שוכבת על המיטה והנתבע מפשיט בכוח את הצעירה שמנסה למנוע זאת ממנו, הוא מפשיט אותה וחודר אליה, היא פורצת בבכי והנתבע מוציאה מהחדר. הנתבע טען בעניין זה כי "הצעירה בכתה משום שהתגלה אצלה סרטן".

–                      נקבע כי אכן חלק מהנשים קיימו איתו יחסי מין בהסכמה, אך לא כולן.

–                      לגבי התובעת – נקבע שעדותה מהימנה, התנהגותה הצביעה על כך שהיא דוברת אמת וכי עברה חוויה קשה.

נקבע כי הנתבע קיים עם התובעת יחסי מין בניגוד לרצונה – ומתקיימת כאן עוולת התקיפה.

לגבי החוב שתפח:

כאמור, הוצגו שני מסמכים בהם מודה התובעת בחוב של 26,000 $ ולאחר מכן 30,000$.

התובעת טענה כי נאלצה לחתום עליהם תחת איום, וגרסת הנתבע לגבי החוב וגבייתו היא תמוהה, ולא נתקבלה.

לסיכום

בית המשפט קובע כי בגין הכאב והסבל שנגרמו לתובעת, הנתבע ישלם לה סך של 300,000 ₪ כפיצוי, הוצאות המשפט ושכ"ט בסך של 60,000 ₪.

ואני אומרת?

לפעמים, אין מילים.

פורסם בקטגוריה חוזים | עם התגים , | סגור לתגובות על ניצל פיליפינית– וישלם לה פיצויים

ל"ג בעומר – חופש?

בשל החשש מחילול שבת, יחלו השנה חגיגות המדורות במוצאי שבת ובשעה מאוחרת במיוחד.

סביר להניח שלעם ישראל יהיה קשה להתגרד מהמיטה למחרת, ולמי שיש ילדים – שאין להם מסגרת חינוכית ביום א' בבוקר – הבעיה אף גדולה יותר….

אז מה עושים כשמקום העבודה מתפקד כרגיל? האם מותר לכם לקחת יום חופש? והאם תהיו זכאים לשכר בגינו?

התשובות, מטעם המחלקה המשפטית של "כל עובד", להלן:

1)      כעקרון, ל"ג בעומר אינו נכלל במסגרת רשימת מועדי ישראל, הקבועה בחוק.

2)      ואולם, קיימים מקרים בהם יש הסכם קיבוצי / צו הרחבה החל על מקום העבודה, או אפילו הסכם עבודה אישי ספציפי, שקובע שהעובד כן יכול להיעדר מהעבודה בל"ג בעומר. במקרים אלו העובד יכול להיעדר על חשבון "יום בחירה" (ויש לו בחירה בין פורים, ט' באב, 1 במאי, ל"ג בעומר וכיוצא בזה).

3)      ומה אם אין ימי בחירה? כעקרון, ניתן לעשות שימוש ביום חופש, השאלה אם המעסיק יתיר לכם להיעדר. בעניין זה קובע חוק חופשה שנתית כי עובד יהא רשאי לקחת יום אחד מתוך ימי החופשה השנתית לה הוא זכאי, באחד מהימים הקבועים שם (ל"ג בעומר נכלל), ובלבד שהודיע על כך למעבידו 30 ימים מראש לפחות. במקרה כזה, למעסיק אין אפשרות לסרב.

4)      לא הודעת בזמן? לא קיבלת אישור ספונטני? יום א' יהיה עבורך יום עבודה רגיל.

ובכל מקרה – חג שמח!

פורסם בקטגוריה עבודה | סגור לתגובות על ל"ג בעומר – חופש?

הודעה לעובד

תקנות הודעה לעובד (תנאי עבודה) (צורת הודעה ופרטיה), התשס"ב-2002  קובעות את חובת מסירת ה"הודעה לעובד", וזאת בתוך 30 יום מיום תחילת העבודה.

נוסח ההודעה יהיה כדלקמן:

1.  שם המעביד: ____________________________________________________________ _______________________ הישות המשפטית: ____________________________________________________________ __________________ מספר זהות: ___________________________ / מספר רישום (תאגיד): _______________________________ מען: ____________________________________________________________ ________________________________ שם העובד: ____________________________________________________________ _________________________ מספר זהות: ____________________________________________________________ ________________________ מען: ____________________________________________________________ ________________________________

2.  תאריך תחילת העבודה: ____________________________________________________________ ____________ תקופת החוזה מיום ____________ עד יום _______________________ / תקופת החוזה אינה קצובה*.

3.  תפקידיו העיקריים של העובד הם כלהלן:

א.  ______________________________________________ ______________________________________________

ב.  ______________________________________________ ______________________________________________

ג.  ______________________________________________ ______________________________________________

4.  שם הממונה הישיר על העובד או תואר התפקיד של הממונה הישיר: _________________________

5.  הבסיס שלפיו משולם השכר: משכורת חודשית / שכר שעה / שכר יום / שכר שבוע / שכר תוצרת / שכר קיבולת / אחר*: ____________________________________________________________ _____

6.  שכר עבודתו של העובד נקבע על פי דירוג __________, דרגה _____________ אם שכרו של העובד אינו נקבע על פי דירוג מכח הסכם קיבוצי – סך כל התשלומים הקבועים שישולמו לעובד כשכר עבודה (ברוטו) בהתאם לבסיס השכר, הוא ________________ שקלים חדשים. פירוט כלל התשלומים שישולמו לעובד כשכר עבודה הוא כלהלן:

תשלומים קבועים תשלומים שאינם קבועים
סוג התשלום** מועד התשלום סוג התשלום** מועד התשלום***

7.  אורכו של יום העבודה הרגיל של העובד ……………………. שעות / אורכו של שבוע העבודה הרגיל של העובד …………………………… שעות*

8.  יום המנוחה השבועי של העובד: …………………………..**.

9.  תשלומים בעבור תנאים סוציאליים שהעובד זכאי להם:

סוג התשלום הגוף המקבל ושם התכנית אחוז הפרשה של העובד אחוז הפרשה של המעביד תאריך תחילת התשלום
פנסיה
ביטוחים
חסכון (קרן השתלמות ואחר)
אחר: __________________

10.  אם המעביד או ארגון מעבידים שהמעביד חבר בו, הם צד להסכם קיבוצי המסדיר את תנאי העבודה של העובד – שם ארגון העובדים שהוא צד לאותו הסכם הקיבוצי הוא: ______________________________________ והמען לפניה אליו הוא: ____________________________________________________________ ____________ הודעה זו אינה הסכם עבודה, אלא הודעת המעביד בדבר עיקר תנאי העבודה; אין באמור בהודעה זו כדי לגרוע מכל זכות המוקנית לעובד מכח כל דין, צו הרחבה, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה.

תאריך: ___________________________ חתימת המעביד: ___________________

טופס 2(תקנה 1(ב))

הודעה על הפרשת תשלומים עבור תנאים סוציאליים

שם המעביד: ____________________________________________________________ _______________________ הישות המשפטית: ____________________________________________________________ __________________ מספר זהות: _____________________________/ מספר רישום (תאגיד): _____________________________ מען: ____________________________________________________________ ________________________________ שם העובד: ____________________________________________________________ _________________________ מספר זהות: ____________________________________________________________ ________________________ מען: ____________________________________________________________ ________________________________

תשלומים בעבור תנאים סוציאליים שהעובד זכאי להם:  אין באמור בהודעה זו כדי לגרוע מכל זכות המוקנית לעובד מכח כל דין, צו הרחבה, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה.

תאריך: ________________________ חתימת המעביד: _________________

טופס 3(תקנה 1(ג))

הודעה על שינוי בתנאי העבודה

אל: שם העובד: ____________________________________________________________ _________________________ מספר זהות: ____________________________________________________________ ________________________ מען: ____________________________________________________________ ________________________________ מאת: שם המעביד: ____________________________________________________________ _______________________ הישות המשפטית: ____________________________________________________________ __________________ מספר זהות: ____________________________/ מספר רישום (תאגיד): ______________________________ מען: ____________________________________________________________ ________________________________ בהתאם לסעיף 3 לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002, אני מודיעך על שינוי בתנאי העבודה שלך, כמפורט להלן:   תאריך תחילת השינוי הוא: ____________________________ אין באמור בהודעה זו כדי לגרוע מכל זכות המוקנית לעובד מכח כל דין, צו הרחבה, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה.  טו בתמוז התשס"ב (25 ביוני 2002)

…………

שר העבודה והרווחה


1.  ק"ת 6180, התשס"ב (7.7.2002), עמ' 927.

*  מחק את המיותר. **  פרט סוגי תשלומים כדוגמת: שכר יסוד; שווה כסף – אוכל ומשקאות שאינם משכרים לצריכה במקום העבודה ודיור שאינם החזר הוצאות; תוספת ותק; פרמיות ותמריץ; שעות נוספות; תוספת משמרות; דמי הבראה, וכל תשלום אחר בעד שכר עבודה בין שהוא קבוע ובין שאינו קבוע. ***  אם מועד התשלום אינו קבוע, או שהמועד יחול בהתקיים תנאי, יש לציין זאת. *  מחק את המיותר. **  אם נתון זה משתנה, או שאינו חל לגבי העובד, יש לציין זאת.

הטופס הינו באדיבות אתר www.lawdata.co.il

פורסם בקטגוריה עבודה | עם התגים | סגור לתגובות על הודעה לעובד

מה קורה כשמורה לנהיגה נתפסת כשהיא משוחחת בטלפון? התשובות בפנים

אתחיל ואומר כי האירוע הנ"ל קרה במציאות בישראל שנת 2010 והוא אינו פרי דמיוני, על אף המימד הקומי-טראגי שבו:

מעשה שהיה כך היה

  1. התובעת, מורה לנהיגה, שוחחה בטלפון נייד במהלך הנהיגה, שלא באמצעות דיבורית, וניידת משטרה עצרה אותה.
  2. בניידת היו מתנדב ושוטרת, התובעת הודתה במעשה, וקיבלה דו"ח.
  3. או אז, שאל  המתנדב את המורה לנהיגה מיהו המורה לנהיגה. המורה השיבה שהיא, ושיש גם מורות לנהיגה.
  4. בתגובה שאל אותה המתנדב אם הרכב הוא שלה או "של בת זוגה".
  5. התובעת (אשה נשואה עם 3 ילדים), ביקשה מהמתנדב לחזור על דבריו, והוא שוב חזר על הדברים.
  6. בתגובה היא התפרצה עליו, על שהוא מעז לרמוז כאילו יש לה נטייה לסבית.
  7. הוא התנצל, וגם השוטרת התערבה, אך המורה לא הייתה מוכנה לקבל את ההתנצלות.
  8. השוטרת שניסתה לסייע אמרה שהמורה לא צריכה לעשות מזה עניין, וגם לה יש "שתי קרובות משפחה כאלה"….
  9. בתגובה החלה המורה לצעוק על השוטרת ודיברה בלשון בוטה, תוך נפנוף ידיים.
  10. בסערת רוחה התובעת נפצעה באפה והחלה לדמם, ומייד לאחר האירוע פנתה ליחידה לתלונות הציבור במשטרה והגישה תלונה נגד המתנדב.
  11. המתנדב התנצל שוב, וכך גם התנצל במהלך הבירור שהתקיים בעניין. שם הסתבר כי התבטאותו נבעה מתרגום כושל של האנגלית, שהיא שפת אמו, לעברית (התכוון לומר "בן זוגך" ויצא לו "בת זוגך").
  12. בהמשך הציעה עוזרת היועץ המשפטי למשטרה פיצוי בסך 800 ₪ כדי להרגיע את הרוחות, והמורה סירבה לפיצוי, והגישה תביעה.

בית המשפט קבע כי

  1. הדברים שנאמרו על ידי המתנדב נאמרו במקום מבודד, כשהוא נמצא בתוך הרכב, כאשר הכשל הלשוני נבע משפתו של המתנדב שהיא אינה עברית, ולא הייתה לו כל כוונה לפגוע. כמו כן המתנדב התנצל מייד.
  2. לאור אלו, הם אינם מהווים לשון הרע.
  3. יחד עם זאת, אין מחלוקת כי לתובעת נגרמה עגמת נפש (אפילו שתגובתה מופרזת מאוד), ולכן זכאית לפיצוי בגין הנזק שנגרם לה.
  4. אשר על כן התובענה התקבלה חלקית, ולמורה נפסק סך של 1,000 ₪.

ועל זה נאמר

אין מילים 🙂

פורסם בקטגוריה חוזים | עם התגים , , | סגור לתגובות על מה קורה כשמורה לנהיגה נתפסת כשהיא משוחחת בטלפון? התשובות בפנים

אסור לי ללכת הביתה בזמן ההפסקה – זה נחשב כהפסקה?

מקרה מעניין נדון לאחרונה בבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, כאשר סייעת בתינוקיה בשם ליטל, התפטרה והגישה תביעה כנגד מעסיקתה. ליטל תבעה את הזכויות הבאות:

הפרשי שכר מינימום

ליטל טענה כי לא שולם לה שכר מינימום.

המעסיקה טענה כי כן שולם שכר מינימום, עפ"י היקף המשרה, וזאת בשל העובדה שליטל נטלה בכל יום הפסקה של שעתיים, שכללה שנת צהריים. בגין שעתיים אלו נוכתה לה שעת עבודה אחת, ולכן החישוב (ניכוי של שעה אחת) מגיע לשכר מינימום.

ליטל טענה, כי אופי העבודה חייב שלא לעזוב את התינוקייה אלא לדקות ספורות וזאת בהתאם להנחיות שקיבלה, ולכן את השעתיים הללו "בילתה" בעבודה, והן לא נחשבות כהפסקה!

שעת הנקה, הפרשי שכר ופיצויים

ליטל טענה גם שלא שולמה לה שעת הנקה בגין 2 הלידות, וכן טענה כי לא שולם לה שכר בגין חודש אפריל 2009. המעסיקה טענה כי העובדת לא התיצבה לעבודה עד מאי, כמוסכם, ולא נתנה הודעה מוקדמת כפי שנתבקש ממנה, ולכן, בין היתר, קוזז התשלום.

פסק הדין

כיצד פסק בית הדין? בואו ונראה:

שכר מינימום

בית הדין סקר את חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, שמגדיר "שעות עבודה כ"כל הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה, לרבות הפסקות קצרות ומוסכמות".

הוראה אחרת בחוק קובעת כי, כאשר נוכחותו של העובד במקום העבודה היא הכרחית, והעובד נדרש להישאר בעבודה במהלך ההפסקה, במקרה זה ייחשב זמן ההפסקה כחלק משעות העבודה. לכן, נקבע, לאור העובדה שליטל לא הייתה רשאית לעזוב את הגן במהלך שעות יום העבודה, הרי שכל שעות העבודה בהן נכחה בגן, יחשבו כשעות עבודה, והיא תהא זכאית לתשלום שכר מינימום בהתאם לשעות שבוצעו על ידה בפועל (ללא ניכוי שעות הפסקה).

שעת הנקה

המעסיקה טענה כי ליטל שאבה חלב במשך שעה וחצי כל יום.

ליטל טענה, כי ניצלה דקות בודדות מיום העבודה לשאיבת חלב (פעמיים, כל פעם 15-20 דקות). לפיכך נקבע, כי העובדת ניצלה על חשבון שעות העבודה רק ½ שעה ביום לצורך שאיבת חלב ועל כן היא זכאית לתשלום בגין מחצית שעה נוספת בכל יום  (השלמה לשעת הנקה).

הפרשי שכר והשלמת פיצויי פיטורים

התביעה התקבלה בעניין זה.

מה למדנו הפעם?

  1. לא לפחד! מותר לך להניק ואת זכאית לקבל שכר בגין שעה זו (בחודשים הראשונים).
  2. אם דורשים ממך "לישון" במשמרת, זו עדיין עבודה! ואת זכאית לתשלום בגינה.

מקור הידיעה: אתר "כל עובד", המחלקה המשפטית, מאי 2011

פורסם בקטגוריה חוזים, עבודה | עם התגים , | תגובה אחת