היום אני שמחה לחשוף אתכם לפסק דין שנחתם במילים אלו: "חברה צריכה לקיים את המוסכם מבלי שהלקוח ייאלץ לפנות אליה באופן תדיר …. ולכתת את רגליו לסניפיה".
מה יש עוד להוסיף?!
מעשה שהיה כך היה
לקוח אורנג' התקשר – כמו רבים מאיתנו – בהסכם שירותי סלולר, טלפון ואינטרנט לביתו ולמשרדו.
כבר מההתחלה הוא שם לב שהוא מחויב ביתר (גם בגין שירותים שכלל לא הזמין וגם בתשלום גבוה יותר על החבילות שהזמין), אך לא הצליח לקבל את כספו במלואו.
לבסוף, הגיש נגד אורנג' תביעה לבית משפט לתביעות קטנות, ביקש את כספו שטרם הושב לו, ובנוסף טען – שם – שמגיע לו גם פיצוי על עגמת הנפש שנגרמה לו, כשנאלץ 'לרדוף' אחרי החברה, להתקשר, להתרוצץ, ולעבוד קשה בשביל לקבל חלק מהזיכויים.
הסיטואציה מוכרת??
אורנג' מצידה טענה שחלק מההפרשים בסכומים הם תוספת מע"מ, הכחישה את מרבית טענותיו, וטענה – לסיכום – שמה שנגבה ביתר, הוחזר.
מה פסק בית המשפט?
כבוד השופט מוחמד עלי קיבל את התביעה ברובה.
נקבע כי הימנעותה של אורנג' מלהגיש תיעוד שאמור להיות ברשותה, מעיד לרעתה. כמו כן לגבי המע"מ נקבע בין היתר, שאורנג' מחוייבת לפרסם מחירים כוללים מע"מ.
אבל הדבר הכי מעניין, לשיטתי, הוא הדיון בנושא המרדף הבלתי אפשרי אחרי החברה:
בית המשפט קבע כי למרות שהתובע זוכה כבר, בעלות שירותים מסויימים שנגבו ממנו ביתר, עצם הזיכוי לא פוטר את הנתבעת מפיצוי.
בעניין זה נקבע כי:
"אין זו צפייה מוגזמת כי חברה המעניקה שירות ללקוחה תקפיד לקיים את המוסכם… מבלי שהלקוח יאלץ לפנות אליה באופן תדיר ולכתת את רגליו לסניפיה" …. (במיוחד כשמדובר, ד.כ.) "בחברה המתקשרת עם לקוחות על בסיס עסקאות בסכומים לא גבוהים ובמיוחד כשמדובר בעסקה מתמשכת שאין לה סוף מוגדר, כשהמאפיין העיקרי… הוא שלרוב הלקוחות אינם עוקבים אחר החיובים השונים וכך יכול להיגרם מצב שבו לקוח מחויב תקופה ארוכה בחיובים שלא הוסכמו או בגין שירותים שאין בהם צורך".
שאפו לבית המשפט!!
נקבע, כי התנהלות אורנג' מצדיקה חיוב בפיצוי לדוגמא (בהתאם לחוק הגנת הצרכן), שמטרתו להרתיע את החברות מפני הפרת החוק וההסכמים עם הצרכן, וכי במקרה זה ראוי לחייב את אורנג' בסך של 5,000 ₪, בנוסף להחזר שהיא חייבת עדיין לתובע, וכן הוצאות משפט, ובסה"כ חוייבה לשלם לתובע סך של 6,050 ש"ח.
כן ירבו.
(פסק הדין באדיבות מערכת "פסק דין").
