ארכיון הקטגוריה: עבודה

עבודה

התקבלתי לעבודה, ופוטרתי – כדאי לי לתבוע ?

מפסק הדין שהתקבל לאחרונה ניתן ללמוד דבר אחד בעיקר: פרופורציות.

מעשה שהיה כך היה

  1. האישה פוטרה מעבודתה לאחר 7 ימים מסוכנות הביטוח.
  2. לא נערך לה שימוע כדין ולא נאמר לה מהי הסיבה לפיטוריה.
  3. היא הגישה תביעה לפיצוי של 28,700 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לה בשל פיטוריה (פיצוי בגין תקופת אבטלה, הפסד רווחים עתידיים למשך שנה, פיצוי בגין שהיית בנה במעון פרטי ובגין עוגמת הנפש שנגרמה לה). כן טענה שסירבה להצעות עבודה אחרות ונותרה ללא פרנסה במשך כחודש וחצי.

המעסיקה טענה

  1. היא לא גילתה לתובעת את הסיבה האמיתית לפיטוריה מחשש להעליבה (אי התאמתה).
  2. התובעת הועסקה שבוע ימים בלבד, ואין מקום לפסוק פיצויים כה גבוהים לטובתה, שכן למעסיק עומדת הזכות לנהל את עסקו על פי הבנתו.

כבוד השופטת קבעה כך

  1. נכון שלכל עובד קמה הזכות לשימוע על מנת שיוכל להזים את הטענות כלפיו ולהתגונן כראוי.
  2. ונכון שעל המעסיק לגלות לעובד את הסיבה האמיתית לפיטוריו
  3. ונכון שנפגעה זכות התובעת לשימוע הוגן.
  4. ואולם, יש לזכור כי התובעת פוטרה אחרי שבוע בלבד, וזו מהווה תקופת ניסיון לגיטימית (המעסיק יכול לשנות את דעתו לגביה!).
  5. לגבי הוויתור על הצעות עבודה אחרות נפסק כי זהו סיכון שלוקח כל עובד, וכאשר ההתקשרות כנה ואמיתית, אין כל הצדקה לפיצוי (כשאין התחייבות להעסקה לתקופה מסוימת).
  6. לגבי הסכום נקבע שהוא מוגזם ביותר, והמעסיקה חוייבה לפצותה ב- 250 ש"ח בלבד.

ואני אומרת?

גם אם נפגעתם בכל לבבכם, נסו לבדוק את המקרה מזווית ראיה אובייקטיבית: האם ניסו "לעבוד" עליכם? לפגוע בכם? לנצל אתכם? או שהדברים קרו כך באופן טבעי?

רק אם תרגישו שהצדק עמכם, והוא חייב לצאת לאור, גשו לתביעה.

כך במקרה עגום זה – ההוצאות שהוציאה התובעת על ניהול ההליך, שעות העבודה שבזבזה, הימים שהמתינה – יכלו להגיע גם לפי 10 מהסכום בו זכתה…

לא חבל?

 

 

פורסם בקטגוריה עבודה | עם התגים , , , | סגור לתגובות על התקבלתי לעבודה, ופוטרתי – כדאי לי לתבוע ?

אסרו על עובדת לשבת בעת העבודה – ונקנסו ב- 50 אלף ש"ח.

מעשה שהיה כך היה

התובעת עבדה כאחראית משמרת וקופאית בחנות הבגדים של חברת פטרול אופנה בע"מ בקניון מלחה בירושלים, במשך כשנה וחצי עד שהתפטרה.

לטענתה במשך כל תקופת העבודה, לא היו בחנות כסאות לעובדות, מלבד שרפרף או כסא בודד חסר משענת ששימש לסידור הבגדים, אך כל אימת שהעובדות ישבו עליו, מנהלי הנתבעת שצפו בנעשה באמצעות מצלמות, התקשרו לחנות והעירו להן.

 

בבית המשפט אף העידה מטעם התובעת עובדת נוספת, כי באחת הפעמים כאשר התיישבה לרקע קט, התקשרו בעלי החנות והורו לה להפסיק את המשמרת.

עוד טענה התובעת כי בסמוך לסיום עבודתה החלו מנהלי החנות "לקצץ" לה משמרות עד שלבסוף נאלצה להתפטר, אך לטענתה מדובר בהרעת תנאים ולכן היא זכאית לפיצויי פיטורים, ובנוסף העלתה טענות נוספות לגבי זכיותיה כעובדת.

טענות החנות

 

החנות טענה כי התובעת התפטרה והיקף עבודתה לא שונה, ולכן היא אינה זכאית לפיצויי פיטורים.

כן ציין מנהל החנות כי כיום יש בחנות כסא "בר גבוה" עליו ניתן לשבת בקופה.

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים

 

קיבל את התביעה, וקבע כי:

  1. החנות הפרה את חוק הזכות לעבודה בישיבה.
  2. ממכלול העדויות עולה כי בתקופה הרלבנטית לא היו בחנות כסאות לכל העובדות, ולא היה כסא מותאם לעבודה בקופה.
  3. לא זו אף זו – כשהתיישבה אחת העובדות, התקשרו אליה מנהלי/בעלי החנות והורו לה לקום, וכשניסו העובדות להכניס לעמדת הקופה כיסא, הן נדרשו לסלקו משם.
  4. במעשים אלה, כך נפסק, הפרה החנות את הוראות החוק: אמנם בחלק מהזמן היה על העובדות לבצע את העובדה בעמידה – כאשר נכנס לקוח לחנות וכדומה, אך ביתרת הזמן ניתן היה לבצע את העבודה בישיבה וודאי שכך לגבי מי שעבדה בעמדת הקופה:

"הנתבעת ומנהליה יצרו אווירת פחד, כאשר העובדות ידעו שהן מצולמות כל העת וכאשר נחו לרגע או אף ביקשו לנוח עת החנות היתה ריקה, היו מנהלי הנתבעת מתקשרים ומדרבנים אותן לעמוד ולעבוד. מדובר בהתנהגות לא ראויה בלשון המעטה. חובת הנאמנות מחייבת את המעביד לדאוג לרווחת עובדיו. העובד אינו מכונה. יש להתחשב בו ובצרכיו…. האיסור שהוטל על עובדות לשבת והגערות במי שהעזה לשבת לנוח לרגע היו לא הוגנים ולא אנושיים. אלה מצדיקים להטיל על הנתבעת פיצויים לדוגמא".

  1. החנות חוייבה לפצות את העובדת ב- 50,000 שקלים בגין אי מתן אפשרות ישיבה.
  2. עוד נקבע, כי הוכח כי היקף עבודתה של התובעת קוצץ באופן ניכר ומשכך יש לקבוע כי מדובר בהרעת תנאים והיא זכאית לפיצויי פיטורים, דמי חגים, הפרשים לפדיון חופשה ולהחזר נסיעות והוצאות משפט בגובה של 5,000 שקלים נוספים .

 

ואני אומרת?

חברים, עובדים זו לא מכונה! ימי העבדות תמו!

תנו להם לנשום, לשתות קפה, לחייך, לצחוק. זה רק יתרום לעסק שלכם.

 

פסק הדין באדיבות אתר http://www.psakdin.co.il

 

פורסם בקטגוריה חוזים, עבודה | עם התגים , , | סגור לתגובות על אסרו על עובדת לשבת בעת העבודה – ונקנסו ב- 50 אלף ש"ח.

העסיקה עוזרת בית זרה – ונקנסה

הסכיתו ושמעו:

 

  1. מעסיקה מרמת גן, שהעסיקה במשק ביתה עובדת זרה, נקנסה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בסך של 29,200 ₪.
  2. העובדת התגלתה בבית המעסיקה במסגרת ביקורת שערכו מפקחי רשות האוכלוסין וההגירה ברמת גן בשנת 2010, לאחר שהועסקה שם במשך שלוש שנים, ללא היתר כדין.
  3. כנגד המעסיקה הוגש כתב אישום בהתאם לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1992, ובעקבות הסדר טיעון, במסגרתו הודתה כי עברה על החוק, נקבע כי יוטל עליה קנס בסך 29,200 שקל.
  4. בעקבות מתן הקנס הודיעה רשות האוכלוסין כי העסקה בניגוד לחוק היא עבירה, אשר השלכותיה עשויות להסתכם בקנסות גבוהים ובכתבי אישום.
  5. הרשות הודיעה כי תמשיך לאכוף את החוק במטרה למגר את התופעה כליל.

 

(הידיעה הובאה באדיבות www.lawdata.co.il).

 

 

פורסם בקטגוריה עבודה | סגור לתגובות על העסיקה עוזרת בית זרה – ונקנסה

חלית בסרטן? אסור לפטר אותך בגלל המחלה!

בית הדין האזורי לעבודה בת"א הורה השבוע לחברה להשיב עובדת שחלתה בסרטן, לתפקידה, וזאת לאחר שפוטרה ממנו.

בית הדין קבע כי החלטת החברה להעביר את העובדת מתפקידה, ולאחר מכן לפטר אותה, נבעה לכאורה מחמת אפלייה בשל מחלתה, ולכן – כל עוד מתקיימים ההליכים בעניינה, ועד למתן הכרעה בתביעה – היא תשוב לעבוד.

מעשה שהיה כך היה (טענות העובדת)

  1. העובדת, מנהלת שיווק בחברת מכשור וציוד רפואי, אובחנה כחולת סרטן. העובדת הייתה אחראית על 8 תועמלנים רפואיים שעסקו בשיווק תרופות פסיכיאטריות.
  2. העובדת הינה אם לשלושה ילדים מאומצים, המפרנסת העיקרית של משפחתה, ושימו לב: כחודש טרם גילוי מחלתה, אובחן אף בעלה כחולה סרטן!
  3. העובדת נאלצה להיעדר מעבודתה, אך לטענתה, היא המשיכה לעבוד במרץ ממיטת חוליה. יתרה מכך, במהלך השנתיים מאז גילוי המחלה, היא אף זכתה להערכת חברי ההנהלה הבכירה בחברה, ואפילו קיבלה העלאה.
  4. 4. להפתעתה, ביום אחד עת חזרה מחופשת מחלה, זימנו אותה מנהלותיה הישירות והודיעו לה כי הוחלט להעבירה לתפקיד חדש, שאינו ניהולי.
  5. העובדת טענה כי התפקיד המוצע אינו מתאים לה, היות והיא קשורה לתפקידה הנוכחי ולצוות שבנתה "במו ידיה" וכי יש בתפקיד (המוצע), שאינו קשור באופן ישיר לתחום הפסיכיאטריה בו עסקה, משום "חזרה אחורה" מבחינתה. בשל כך, פתחה העובדת במאבק למניעת העברתה, אך נתקלה בהתנגדות לשנות את ההחלטה.
  6. העובדת הגישה בקשה לביה"ד האזורי לעבודה, שם הבהירה כי פוטרה בעילת אפליה בשל המחלה.
  7. העובדת ביקשה לעצור את התהליך,  ובית הדין נתבקש לתת לה סעד זמני של אכיפה, דהיינו להשיבה לתפקידה עד להכרעה בתביעה העיקרית.

טענות החברה

  1. אין קשר בין העברת העובדת מתפקידה ופיטוריה למחלתה.
  2. ההחלטות נבעו מחוסר שביעות מעבודתה, בין היתר בשל התנהלותה הכוחנית אל מול הצוות אותו ניהלה.

ההכרעה

  1. 1. בית הדין קיבל את הבקשה של העובדת להשיבה לתפקידה.
  2. נקבע כי הוכח – לכאורה – שהפיטורים נעשו מחמת אפלייה, שנובעת ממחלת הסרטן.
  3. נכון שלמעסיק יש זכות לבחון את השפעת היעדרויות העובד על ניהול העסק, גם כשהוא חולה, אך עליו לעשות כן בצורה מושכלת.
  4. במקרה זה נראה כי הטעמים לפיטורים היו סתמיים ושוליים, וייתכן והם נובעים מדעות קדומות וחוסר מודעות לגבי השפעת המחלה על סביבת העבודה.
  5. בכל מקרה, על המעסיקה היה לתת לעובדת הזדמנות נאותה (!) לתקן דרכיה, מעין תיאום ציפיות, טרם הפגיעה במעמדה.
  6. נקבע כי הטענות הקשות והמעליבות שהעלתה החברה כלפי העובדת עלו רק אחרי שהתחילו לנסות להעברתה מתפקידה.
  7. בית הדין רמז כי הייתה בחברה תפיסה סטריאוטיפית, כנראה, כי עובדת שחולה בסרטן, למעשה אין לה 'עתיד' בעסק… ולמרות שגילו הבנה למצבה, ביצעו את הניוד ואח"כ פיטורים.

ומה אני אומרת על כך?

שאמנם יש לחכות להחלטה בתיק העיקרי, אך כל הכבוד לעובדת שלא ויתרה, ולא הסכימה ללכת רק כי היא חולה.

ומילה לסיום: רובנו לא אוהבים מלחמות: לפיכך, אנחנו נוטים לוותר על זכויותינו, כדי שלא ניתפס כמי ש"עושה רעש", "טראבל מייקר"….חשוב שנבין שאותו קומץ של אנשים שכן נלחמים, מהווים שליחים מטעמנו, ועושים עבודת קודש: הם משיגים פסקי דין חשובים ופורצי דרך, ואנחנו נהנים מהפירות שלהם: מעסיקים ועסקים "מחונכים" יותר!

לעובדת, ולבעלה, אאחל רק בריאות, אורך ימים, והצלחה.

 

 

 

פסק הדין באדיבות מערכת "PSAK-DIN".

 

פורסם בקטגוריה חוזים, עבודה | עם התגים , , | 2 תגובות

יולי / אוגוסט: מקבלים הבראה החודש !

בחודשים אלו התלמידים יוצאים לחופשה, ואיתם גם עם ישראל…. וגם אם אנחנו לא נוסעים בפועל לחופשה, במשכורת הקרובה מחכה לנו הפתעה נעימה בכל מקרה: דמי הבראה. המשך…

פורסם בקטגוריה עבודה | עם התגים , | סגור לתגובות על יולי / אוגוסט: מקבלים הבראה החודש !

ל"ג בעומר – חופש?

בשל החשש מחילול שבת, יחלו השנה חגיגות המדורות במוצאי שבת ובשעה מאוחרת במיוחד.

סביר להניח שלעם ישראל יהיה קשה להתגרד מהמיטה למחרת, ולמי שיש ילדים – שאין להם מסגרת חינוכית ביום א' בבוקר – הבעיה אף גדולה יותר….

אז מה עושים כשמקום העבודה מתפקד כרגיל? האם מותר לכם לקחת יום חופש? והאם תהיו זכאים לשכר בגינו?

התשובות, מטעם המחלקה המשפטית של "כל עובד", להלן:

1)      כעקרון, ל"ג בעומר אינו נכלל במסגרת רשימת מועדי ישראל, הקבועה בחוק.

2)      ואולם, קיימים מקרים בהם יש הסכם קיבוצי / צו הרחבה החל על מקום העבודה, או אפילו הסכם עבודה אישי ספציפי, שקובע שהעובד כן יכול להיעדר מהעבודה בל"ג בעומר. במקרים אלו העובד יכול להיעדר על חשבון "יום בחירה" (ויש לו בחירה בין פורים, ט' באב, 1 במאי, ל"ג בעומר וכיוצא בזה).

3)      ומה אם אין ימי בחירה? כעקרון, ניתן לעשות שימוש ביום חופש, השאלה אם המעסיק יתיר לכם להיעדר. בעניין זה קובע חוק חופשה שנתית כי עובד יהא רשאי לקחת יום אחד מתוך ימי החופשה השנתית לה הוא זכאי, באחד מהימים הקבועים שם (ל"ג בעומר נכלל), ובלבד שהודיע על כך למעבידו 30 ימים מראש לפחות. במקרה כזה, למעסיק אין אפשרות לסרב.

4)      לא הודעת בזמן? לא קיבלת אישור ספונטני? יום א' יהיה עבורך יום עבודה רגיל.

ובכל מקרה – חג שמח!

פורסם בקטגוריה עבודה | סגור לתגובות על ל"ג בעומר – חופש?

הודעה לעובד

תקנות הודעה לעובד (תנאי עבודה) (צורת הודעה ופרטיה), התשס"ב-2002  קובעות את חובת מסירת ה"הודעה לעובד", וזאת בתוך 30 יום מיום תחילת העבודה.

נוסח ההודעה יהיה כדלקמן:

1.  שם המעביד: ____________________________________________________________ _______________________ הישות המשפטית: ____________________________________________________________ __________________ מספר זהות: ___________________________ / מספר רישום (תאגיד): _______________________________ מען: ____________________________________________________________ ________________________________ שם העובד: ____________________________________________________________ _________________________ מספר זהות: ____________________________________________________________ ________________________ מען: ____________________________________________________________ ________________________________

2.  תאריך תחילת העבודה: ____________________________________________________________ ____________ תקופת החוזה מיום ____________ עד יום _______________________ / תקופת החוזה אינה קצובה*.

3.  תפקידיו העיקריים של העובד הם כלהלן:

א.  ______________________________________________ ______________________________________________

ב.  ______________________________________________ ______________________________________________

ג.  ______________________________________________ ______________________________________________

4.  שם הממונה הישיר על העובד או תואר התפקיד של הממונה הישיר: _________________________

5.  הבסיס שלפיו משולם השכר: משכורת חודשית / שכר שעה / שכר יום / שכר שבוע / שכר תוצרת / שכר קיבולת / אחר*: ____________________________________________________________ _____

6.  שכר עבודתו של העובד נקבע על פי דירוג __________, דרגה _____________ אם שכרו של העובד אינו נקבע על פי דירוג מכח הסכם קיבוצי – סך כל התשלומים הקבועים שישולמו לעובד כשכר עבודה (ברוטו) בהתאם לבסיס השכר, הוא ________________ שקלים חדשים. פירוט כלל התשלומים שישולמו לעובד כשכר עבודה הוא כלהלן:

תשלומים קבועים תשלומים שאינם קבועים
סוג התשלום** מועד התשלום סוג התשלום** מועד התשלום***

7.  אורכו של יום העבודה הרגיל של העובד ……………………. שעות / אורכו של שבוע העבודה הרגיל של העובד …………………………… שעות*

8.  יום המנוחה השבועי של העובד: …………………………..**.

9.  תשלומים בעבור תנאים סוציאליים שהעובד זכאי להם:

סוג התשלום הגוף המקבל ושם התכנית אחוז הפרשה של העובד אחוז הפרשה של המעביד תאריך תחילת התשלום
פנסיה
ביטוחים
חסכון (קרן השתלמות ואחר)
אחר: __________________

10.  אם המעביד או ארגון מעבידים שהמעביד חבר בו, הם צד להסכם קיבוצי המסדיר את תנאי העבודה של העובד – שם ארגון העובדים שהוא צד לאותו הסכם הקיבוצי הוא: ______________________________________ והמען לפניה אליו הוא: ____________________________________________________________ ____________ הודעה זו אינה הסכם עבודה, אלא הודעת המעביד בדבר עיקר תנאי העבודה; אין באמור בהודעה זו כדי לגרוע מכל זכות המוקנית לעובד מכח כל דין, צו הרחבה, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה.

תאריך: ___________________________ חתימת המעביד: ___________________

טופס 2(תקנה 1(ב))

הודעה על הפרשת תשלומים עבור תנאים סוציאליים

שם המעביד: ____________________________________________________________ _______________________ הישות המשפטית: ____________________________________________________________ __________________ מספר זהות: _____________________________/ מספר רישום (תאגיד): _____________________________ מען: ____________________________________________________________ ________________________________ שם העובד: ____________________________________________________________ _________________________ מספר זהות: ____________________________________________________________ ________________________ מען: ____________________________________________________________ ________________________________

תשלומים בעבור תנאים סוציאליים שהעובד זכאי להם:  אין באמור בהודעה זו כדי לגרוע מכל זכות המוקנית לעובד מכח כל דין, צו הרחבה, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה.

תאריך: ________________________ חתימת המעביד: _________________

טופס 3(תקנה 1(ג))

הודעה על שינוי בתנאי העבודה

אל: שם העובד: ____________________________________________________________ _________________________ מספר זהות: ____________________________________________________________ ________________________ מען: ____________________________________________________________ ________________________________ מאת: שם המעביד: ____________________________________________________________ _______________________ הישות המשפטית: ____________________________________________________________ __________________ מספר זהות: ____________________________/ מספר רישום (תאגיד): ______________________________ מען: ____________________________________________________________ ________________________________ בהתאם לסעיף 3 לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002, אני מודיעך על שינוי בתנאי העבודה שלך, כמפורט להלן:   תאריך תחילת השינוי הוא: ____________________________ אין באמור בהודעה זו כדי לגרוע מכל זכות המוקנית לעובד מכח כל דין, צו הרחבה, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה.  טו בתמוז התשס"ב (25 ביוני 2002)

…………

שר העבודה והרווחה


1.  ק"ת 6180, התשס"ב (7.7.2002), עמ' 927.

*  מחק את המיותר. **  פרט סוגי תשלומים כדוגמת: שכר יסוד; שווה כסף – אוכל ומשקאות שאינם משכרים לצריכה במקום העבודה ודיור שאינם החזר הוצאות; תוספת ותק; פרמיות ותמריץ; שעות נוספות; תוספת משמרות; דמי הבראה, וכל תשלום אחר בעד שכר עבודה בין שהוא קבוע ובין שאינו קבוע. ***  אם מועד התשלום אינו קבוע, או שהמועד יחול בהתקיים תנאי, יש לציין זאת. *  מחק את המיותר. **  אם נתון זה משתנה, או שאינו חל לגבי העובד, יש לציין זאת.

הטופס הינו באדיבות אתר www.lawdata.co.il

פורסם בקטגוריה עבודה | עם התגים | סגור לתגובות על הודעה לעובד

אסור לי ללכת הביתה בזמן ההפסקה – זה נחשב כהפסקה?

מקרה מעניין נדון לאחרונה בבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, כאשר סייעת בתינוקיה בשם ליטל, התפטרה והגישה תביעה כנגד מעסיקתה. ליטל תבעה את הזכויות הבאות:

הפרשי שכר מינימום

ליטל טענה כי לא שולם לה שכר מינימום.

המעסיקה טענה כי כן שולם שכר מינימום, עפ"י היקף המשרה, וזאת בשל העובדה שליטל נטלה בכל יום הפסקה של שעתיים, שכללה שנת צהריים. בגין שעתיים אלו נוכתה לה שעת עבודה אחת, ולכן החישוב (ניכוי של שעה אחת) מגיע לשכר מינימום.

ליטל טענה, כי אופי העבודה חייב שלא לעזוב את התינוקייה אלא לדקות ספורות וזאת בהתאם להנחיות שקיבלה, ולכן את השעתיים הללו "בילתה" בעבודה, והן לא נחשבות כהפסקה!

שעת הנקה, הפרשי שכר ופיצויים

ליטל טענה גם שלא שולמה לה שעת הנקה בגין 2 הלידות, וכן טענה כי לא שולם לה שכר בגין חודש אפריל 2009. המעסיקה טענה כי העובדת לא התיצבה לעבודה עד מאי, כמוסכם, ולא נתנה הודעה מוקדמת כפי שנתבקש ממנה, ולכן, בין היתר, קוזז התשלום.

פסק הדין

כיצד פסק בית הדין? בואו ונראה:

שכר מינימום

בית הדין סקר את חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, שמגדיר "שעות עבודה כ"כל הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה, לרבות הפסקות קצרות ומוסכמות".

הוראה אחרת בחוק קובעת כי, כאשר נוכחותו של העובד במקום העבודה היא הכרחית, והעובד נדרש להישאר בעבודה במהלך ההפסקה, במקרה זה ייחשב זמן ההפסקה כחלק משעות העבודה. לכן, נקבע, לאור העובדה שליטל לא הייתה רשאית לעזוב את הגן במהלך שעות יום העבודה, הרי שכל שעות העבודה בהן נכחה בגן, יחשבו כשעות עבודה, והיא תהא זכאית לתשלום שכר מינימום בהתאם לשעות שבוצעו על ידה בפועל (ללא ניכוי שעות הפסקה).

שעת הנקה

המעסיקה טענה כי ליטל שאבה חלב במשך שעה וחצי כל יום.

ליטל טענה, כי ניצלה דקות בודדות מיום העבודה לשאיבת חלב (פעמיים, כל פעם 15-20 דקות). לפיכך נקבע, כי העובדת ניצלה על חשבון שעות העבודה רק ½ שעה ביום לצורך שאיבת חלב ועל כן היא זכאית לתשלום בגין מחצית שעה נוספת בכל יום  (השלמה לשעת הנקה).

הפרשי שכר והשלמת פיצויי פיטורים

התביעה התקבלה בעניין זה.

מה למדנו הפעם?

  1. לא לפחד! מותר לך להניק ואת זכאית לקבל שכר בגין שעה זו (בחודשים הראשונים).
  2. אם דורשים ממך "לישון" במשמרת, זו עדיין עבודה! ואת זכאית לתשלום בגינה.

מקור הידיעה: אתר "כל עובד", המחלקה המשפטית, מאי 2011

פורסם בקטגוריה חוזים, עבודה | עם התגים , | תגובה אחת