ארכיון הקטגוריה: חוזים
הוצאתם כסף מהכספומט ונרשמה לכם משיכה כפולה? כך תנהגו.
לקוח בנק מזרחי טפחות בסניף מסויים ביקש לבצע משיכת כספים בכספומט אחר, של בנק לאומי לישראל בע"מ.
בפעם הראשונה שניסה למשוך 1,500 ₪ לא נתקבל הכסף, ולכן ניסה בשנית.
גם הפעם לא הצליח למשוך הכסף, ולכן פנה למכשיר כספומט אחר, צמוד לראשון,
ורק שם הצליח למשוך 1,500 ₪ בלבד, בסך הכל.
בערב בדק את החשבון, והתברר לו להפתעתו, שחשבונו חוייב 3 פעמים: דהיינו בסך כולל של 4,500 ₪!
להיכן נעלמו 3,000 ש"ח? התשובה, בסוף העמוד.
הלקוח פנה לבנק:
מייד למחרת האירוע, פנה הלקוח למזרחי טפחות, וביקש בכתב שיזכו את חשבונו.
לרוע מזלו הסכימו לזכות אותו רק פעם אחת (דהיינו להשיב לו רק 1,500 ₪), ומאחר ולא הסכים לוותר על 1,500 ₪ הנוספים המגיעים לו – הגיש תביעה קטנה.
הבנק טען כך:
- הרישום בחשבון מראה על שלוש משיכות כספים בסך של 1,500 ₪ כל אחת.
- בירור מעלה כי הניסיון הראשון למשיכה צלח, השני נכשל (עקב תקלה בכספומט), והשלישי צלח אף הוא. לכן יש מקום לזיכוי אחד בלבד (שבוצע כבר).
- תביעות לגבי הכספומט של לאומי – צריכות להיות מופנות ללאומי, ולא למזרחי טפחות.
בית המשפט קבע מייד כי:
- הוא מתרשם מאמינות הלקוח.
- הלקוח לא דרש פיצוי בגין עגמת נפש – וזה מחזק את האמון בגרסתו (!).
- על מזרחי טפחות להוכיח שגרסת הלקוח אינה נכונה, והיה צורך למנות מומחה (שיבחן את פעילות הכספומט, ימנה שטרות ועוד). הבנק לא עמד בנטל ההוכחה (ציינו כי "בוצעה בדיקה", אך זה לא מספיק).
- אם הייתה תקלה אחת, כפי שהבנק הודה, אזי ייתכן באמת שהייתה עוד אחת.. והצורך במינוי מומחה עולה.
- לגבי טענה האחרונה של מזרחי – למי צריך היה הלקוח לפנות: נקבע שאין קשר ישיר בין המושך למכשיר: כאמור, הבנק בו מתנהל החשבון של המושך הוא שצריך להתמודד עם התביעה, ו"לא יעלה על הדעת שבכל מקרה בו מבצע אדם פעולה פשוטה של משיכה תיווצר לו מערכת חוזית מול הבנק בו מצוי המכשיר…. לפי שיטה זו למשל, אם יגלה אדם אחר שובו מטיול בטימבוקטו טעות בחיוב במשיכת כספים שבצע בטימבוקטו, יהא עליו לטוס לטימבוקטו ולהגיש שם את תביעתו".
סוף טוב הכל טוב:
התביעה התקבלה ובנק מזרחי טפחות חוייב לשלם ללקוח 1,500 ₪, פלוס 500 ₪ הוצאות, ואגרת בית המשפט.
מה למדנו היום?
- אם קיבלתם פחות כסף ממה שביקשתם: העבירו מיידית בקשה בכתב לתיקון, לבנק שלכם, ושמרו העתק.
- אל תסכימו ש"יזרקו" אתכם לדבר עם הבנק לו שייך הכספומט – הבנק שלכם אחראי עליכם ועליו להתמודד עם הצרות שקרו לכם בכספומטים אחרים!
- אם מסרבים – תודיעו לכם שאתם מודעים לזכויותיכם והגישו תביעה.
- אל תדרשו פיצוי בגין עגמת נפש, אם לא באמת חוויתם אחת כזו :-)…. שופטים אוהבים עדים אמינים.
- בהצלחה…!
פרטנר פרסמה מבצעים לא תקפים – וחוייבה לשלם ללקוח פיצוי
סטודנט שביקש להצטרף ל"מבצע סטודנטים" (399 ₪), התקשר לנציגי שירות המכירה של החברה, וגילה כי המבצע שפורסם אינו בתוקף עוד, ומדובר עתה על סך של 499 ₪.
הסטודנט החליט להצטרף למבצע בכל זאת, בעלות של 499 ₪, אך להפתעתו גילה לאחר זמן מה, שחשבונית המס הונפקה על סך גבוה בהרבה ממה שנמסר לו טלפונית: 1,381 ₪!
לאור זאת פנה הסטודנט לתבוע את החברה, ושם גולל מסכת ארוכה של ייסורים שעבר כאשר ניסה לקבל מהם הסברים או זיכויים.
רוח גבית נוספת לתביעתו התקבלה כאשר הסטודנט גילה, כבר בחודש יולי האחרון בו התנהלה התביעה, כי פרטנר ממשיכה ומפרסמת באתר שלה מבצע שתוקפו תם ביום 28.2.10.
פרטנר מצידה טענה כי התובע קיבל מכשיר יקר בעלות מופחתת של 1,381 ₪ בלבד, והמחיר היה אמור להיות מחולק כך: עלות חד פעמית בסך 499 ₪, ובנוסף תשלום שוטף של 49 ₪ במשך 18 חודשים, שיקוזז בכל חודש (דהיינו, בפועל, 0).
החברה טענה כי חשבונית המס הונפקה, כדין, על מלוא הסכום (1,381 ₪), ולו היה נשאר בתוכנית עד הסוף, הזיכוי החודשי היה מקזז את יתרת הסכומים כך שבסופו של יום התובע היה משלם רק 499 – כפי שהובטח לו טלפונית. ואולם, מאחר והיחסים בין הצדדים נותקו, התובע אכן נדרש לשלם 1,381 ₪ בגין המכשיר, שנשאר ברשותו.
לאחר דיון בית המשפט קבע כך:
לגבי הנזק הישיר שנגרם לתובע:
התובע חויב בסך 1,381, רק מאחר וניתק את ההתקשרות (שלולא היה מנתק, היה מזוכה כאמור).
מצד שני, החברה לא עמדה בהתחייבותה להעביר לתובע עותק ממסמכי ההתקשרות, ולא נתנה לו הסברים מספקים לשאלותיו בדבר משלוח חשבונית על סך 1,381 ₪, כאשר בהתאם להסכם בינו לבין הנתבעת הוא אמור היה להיות מחויב בסכום חד פעמי של 499 ₪ בלבד. התובע על כן, היה רשאי לבטל את ההתקשרות.
מאחר והתובע הצליח למכור את המכשיר לאחר, בסך של 800 ₪, נזקו הישיר מסתכם בהפרש (581 ₪).
באשר להתנהלות לא ראויה כלפי הציבור בכללותו:
פרטנר טענה שאין פסול בכך שבאתר שלה מפורסם מבצע שתם תוקפו, מאחר שמרבית התנאים של המבצע נשארים בעינם.
בית המשפט דווקא קבע כי יש פסול בכך, ושחברה סלולארית המפרסמת מבצע, שפרט עיקרי ממנו (מחיר, סוג דגם וכולי) אינו מעודכן ואינו נכון – מטעה את הצרכן בעניין מהותי בעסקה. נקבע כי זוהי הפרה של חוק הגנת הצרכן, שמחייבת עוסק למכור טובין במחיר שהוצגו בו.
כן נקבע שקיימת חובה חוקית להעביר ללקוח שמבקש עותק מההסכם.
מנגד נקבע, שמאחר וטלפונית כן נמסר לתובע מידע נכון (499 ₪), יש בכך נסיבות המקלות על עונשה של פרטנר.
לסיכום, בית המשפט קבע כי הנתבעת תשלם לתובע 4,000 ₪:
1,500 ₪ בגין נזקיו הישירים (חיוב בגין המכשיר והוצאותיו בהליך המשפטי), ופיצוי נוסף בסך 2,500 ₪ כפיצוי לדוגמה.
אז מה למדנו הפעם?
לפעמים שווה לעמוד על זכויותיך וללכת עד הסוף.
לפעמים.
הכניסה אסורה לשוטרים וחיילים (??)
הצעת חוק מעניינת ביותר הוגשה השבוע על ידי חה"כ כרמל שאמה, אלכס מילר ורוברט טיבייב:
מדובר על "חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים", אשר אוסר על הפליית אנשים בריאיונות עבודה, בכניסה למקומות בידור או בקבלת שירות, בשל כל עילות ההפלייה הידועות והמוכרות (אמא בריאיון, חזות מזרחית במועדון ועוד).
למרבה ההפתעה ההצעה מציעה לאסור מהיום גם על הפליית אדם בשל העובדה שהוא משרת בכוחות הביטחון!
הצעת החוק נולדה, כך לטענת המגישים, לאחר שבמקרים שונים מקומות ציבוריים אסרו על אנשי כוחות הביטחון להיכנס לתחומם…ולמעשה מדובר על המקרה במסעדה בחיפה.
ההצעה גורסת כי "מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית אינה יכולה לאפשר קיום של תופעות הפליה בכלל וכלפי אנשי כוחות הביטחון בפרט… שמשמעה כפגיעה בסמלי המדינה שכן אנשי כוחות הביטחון מהווים סמל לריבונות, לדמוקרטיה, לשלטון החוק ולאכיפת החוק במדינת ישראל".
יתרה מכך – בשל החטא הכפול והמכופל שבהפלייה זו, שגם מתבצע בעצם כנגד המדינה, מבוקש לקבוע עונש מוגבר על הפליה שכזו….
ומאחר וקצת קשה לי להאמין שמישהו יעז לאסור על שוטר מלהיכנס לפאב שלו…אני מניחה שהחוק עוסק בעיקר בחיילים.
מה דעתכם על ההצעה?
כתב אישום נגד מתווך שערך זכרון דברים
השבוע נגזר דינו של מתווך, שערך בין מוכר דירת מגורים לרוכש הדירה זכרון דברים.
כתב האישום
משרד המסחר והתעשייה הגיש נגד המתווך עובדיה, בעלים של משרד תיווך, כתב אישום, המייחס לו את העבירה הבאה:
עשיית פעולה משפטית על ידי מתווך במקרקעין.
למי שלא זוכר, סעיף 15 לחוק המתווכים במקרקעין אוסר על מתווך לערוך או לסייע לערוך זיכרון דברים, שכן אין לו ההשכלה המשפטית המתאימה, וזיכרון נדברים הוא מסמך מחייב.
ההודאה
המתווך הודה בעובדות כתב האישום, אך טען שעבר את העבירה בתום לב ומבלי שהיה מודע לאיסור שבחוק.
הוא ציין, שמיד לאחר שנערכה ביקורת במשרדו, השמיד את כל טפסי זיכרונות הדברים שהחזיק, וקצין המבחן התרשם, שהנאשם "הפנים את האיסור ואת הסיכון הנשקף ממנו לציבור".
בשל אלו, ומאחר והרשעה בעניינו הייתה פוגעת בהמשך עיסוקו (הנאשם הוא אב לשלושה), המליץ שירות המבחן לסיים את ההליך ללא הרשעה, אך כן לחייבו בשעות שירות לציבור.
טענות ההגנה
הסניגור של הנאשם הוסיף כי הנאשם פיצה כלכלית את המתלונן (סכום שהוא מעבר לשכר טרחת התיווך) וכן הדגיש את העובדה שזוהי תהיה אכיפה תקדימית של העבירה הספציפית, שטרם נראתה קודם לכן.
בית המשפט קבע
- החתמת צדדים לעסקת נדל"ן על זיכרון דברים, ללא בדיקה משפטית מקצועית ובאופן שעלול להסב לצדדים המתקשרים בו נזקים כלכליים כבדים – היא תופעה קשה, שכן המשמעויות של טעות בזיכרון הדברים עלולה להיות הרסניות למי מהצדדים ולעיתים לשניהם.
- ואולם, יש לתת משקל משמעותי לשיהוי בניהול התיק, וכן לעברו הנקי של הנאשם ולתפקודו הנורמטיבי, ולהפנמת הלקח.
- לאור זאת, ניתן לסיים את ההליך ללא הרשעה, אך הנאשם יבצע 300 שעות שירות לציבור.
- טענת הנאשם שלא היה מודע לאיסור, לא מקובלת על בית המשפט, שכן – אי ידיעת החוק איננה פוטרת מעונש: על מתווכים ללמוד ולהתעדכן את החקיקה הרלבנטית לגביהם, שכן מוטלת עליהם אחריות כבדה כלפי לקוחותיהם.
ומה המסקנה שלנו הפעם?
לקרוא את כל הפוסטים שלי, ולהפנים את המסקנות 🙂
[ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3818186,00.html ]
|
|
אסור להסתיר פנים! הצעת חוק ראוייה?
השבוע הונחה על שולחן הכנסת, על ידי חברת הכנסת סלודוקין (קדימה), הצעת חוק מעניינת:
כיסוי פנים בפומבי, באופן שלא יהיה ניתן לזהות את המכוסה, ייאסר לחלוטין.
ההצעה נוגעת בנקודה רגישה מאין כמוה, ולמרות שנועדה להרחיקנו ממשטרים טוטליטאריים דוגמת איראן, ייתכן ועלולה לפגוע בזכויות אדם בסיסיות כגון הזכות לקיום מנהג דתי….וגם בכלל לא בטוח שהיא תצליח לקלוע למטרה.
להלן הפרטים, שפטו בעצמכם:
הצעת החוק קובעת כך:
– מי שיכסה מרצונו את פניו בפריט לבוש, באופן שלא ניתן יהיה לזהותו בבירור – דינו יהיה חודש מאסר (ולחילופין, ישלם קנס בגובה 500 ₪).
– לעומת זאת, מי שיכפה על אחר לכסות את פניו (ראה ערך בעל ?) – אותו אחד יישלח ל- 6 חודשי מאסר בכלא (!), או לחילופין ישלם קנס בגובה 10,000 ₪.
יש לציין כי האיסור חל על כיסוי פנים במקומות ציבוריים, כמובן, דהיינו גם בעת נסיעה באוטובוס או בתור לקופת החולים.
מטרות ההצעה כמפורט בדברי ההסבר:
- מניעת מצב בו נשים נכפות לכסות את פניהן בשל דתן, תחת מסווה של כיבוד המסורת, מה שמגדיל את חוסר השוויון ופוגע בהן.
- מדינות דוגמת בלגיה וצרפת כבר העבירו חוקים דומים, וכיום, כשגם נשים אדוקות בבית שמש מכסות את פניהן – הגיעה השעה לחוקק את החוק.
- סיבה נוספת להצעה שצויינה שם היא העובדה שמחבלים עלולים להתחזות לנשים (יסתתרו תחת כיסוי פנים ויבצעו פיגוע טרור), ולכן צו השעה מחייב איסור זה היום.
השאלות שעולות הן:
- האם ניתן ורצוי לקבוע בחוק אחיד שכל הנשים בארץ המכסות את פניהן עושות זאת תחת כפייה ומבלי רצון?
- ואם יצוו על הנשים לכסות את כל גופן מכף רגל עד ראש, כולל כפפות, וישאירו "פתחי זיהוי" ברעלה – זה כן בסדר??
- כיצד יהא ניתן להוכיח בפועל, שאשה ספציפית לא רצתה להתכסות, אלא נכפתה להתכסות? (המשמעות היא בין חודש מאסר לאשה עצמה, לבין חצי שנת מאסר לבעלה … לא פשוט).
השאלות רבות, והנושא חשוב מאין כמוהו.
מה דעתכם?
פסק דין רבני ראוי לשבח
מעשה שהיה כך היה:
בני זוג שהחליטו להיפרד, התקשו להגיע לאקט הגירושין בפועל, בשל סכסוכי ממון.
לבסוף, בסיועו של בית הדין, חתמו על הסכם גירושין, ואפילו ניתן לו תוקף פסק דין.
לאחר מספר שבועות, פנה עוה"ד של הבעל לעוה"ד המופתע של האשה, ודרש ממנו לפתוח מחדש את ההסכם.
ועל שום מה, שאל עוה"ד של האשה?
על שום שמרשי, כך טען עוה"ד של הבעל, טעה בנתונים:
מסתבר, שהבעל היה חייב לאשה מזונות. וכמו תמיד, החוב הלך ותפח, הגיע להוצאה לפועל, ועמד ביום חתימת ההסכם הסופי ביניהם על סך כולל של כ-215,000 ₪.
בין הצדדים סוכם שסכום החוב (של הבעל לאשתו) ינוכה מהסכומים שיגיעו לבעל עקב מכירת חלקו בדירה. מעין קיזוז על מנת שהאשה תקבל את המגיע לה.
מה טען הבעל בעניין זה?
שהוא לא ידע שמדובר בחוב בסדר גודל גדול שכזה, דהיינו לא האמין שהחוב תפח ללמעלה מ- 200,000 ₪. מאחר ולא ידע, הוא הסכים שיקוזז החוב מחלקו במכירת הדירה, אבל אם היה יודע שזהו גודל החוב שלו, לא היה מסכים לקיזוז….
להזכירכם – חוב שהוא חייב לאשתו, כן?
הבעל טען שעקב טעותו היסודית (ממש כך!) – ההסכם צריך להתבטל, ומייד.
האשה טענה כמובן, שהבעל ידע גם ידע מהו גודל החוב, ושבלי קשר – אין זו סיבה לביטול הסכם.
בית הדין דחה את דרישת הבעל מכל וכל, וקבע כי:
- ביטול הסכם עקב טענת טעות ייעשה במקרים חריגים בלבד, כשהפגיעה הייתה חמורה, ומעוד שיקולים שצויינו שם.
- מכל מקום, זהו לא המקרה בו יבוטל ההסכם: הרי, גם כך הבעל הסכים לשלם את חובו בגובה 150,000 ₪, כך שההבדל בין מה שהיה חייב בפועל (215,000) לבין מה שחשב שהוא חייב, הוא בסך הכל 65,000 ₪ בלבד. ואמנם זהו לא סכום מבוטל, אך ביחס לתמונה הגדולה של פירוק השיתוף בין בני הזוג, זה לא מהווה "פגיעה אנושה" בבעל.
- הטעות קרתה משום שהבעל פשוט לא בדק את הנתונים – והייתה מספיקה שיחת טלפון מצידו על מנת לוודא, טרם החתימה, מהו הסכום הנכון.
***** לאור כל אלו, אין לפתוח ההסכם מחדש.
בית הדין חזר על הכלל הידוע בדיני חוזים, שוודאיות וסופיות הינם ערכי בסיס שיש לכבדם, וקבע כי פתיחת פתח לביטול הסכם ממון זה יוביל בעקבותיו בקשות נוספות ושונות שאין לקבלן (שהרי, תמיד ובכל הסכם ניתן לטעון טענות טעות למיניהן…).
והמסקנה שלנו הפעם?
תרימו טלפון, תבררו, תהיו אקטיבים. לפעמים שווה גם לדחות חתימת הסכם ביום, ולא להתחרט אחר כך שלא ביררנו עד הסוף.
תביעות קטנות – המדריך המלא
ירון החליט להציע לשרון, חברתו מזה 4 שנים, נישואים. הוא הזמין להם צימר, הודיע לבוסית שלה מראש, וביום חמישי לקח אותה בהפתעה מהעבודה לפני הצהריים. כשהגיעו לצימר היוקרתי חיכו להם בלונים בכל החדר, עלי ורדים על המיטה, יין משובח, סלסלת פירות ושלט ענק: "שרון וירון – ברוכים הבאים".
לאחר ששמחה, בעלת הצימר, נכנסה ובידיה ביצים טריות שהוטלו זה עתה, הודו לה השניים ובילו את יתרת היום בג'קוזי. בסיום ארוחת הערב ביקש ירון משרון להביא לו את הקופסה מהמקרר. כששרון פתחה אותה, מצאה עוגת קצפת ועליה כיתוב בשוקולד: "התינשאי לי אהובה?" שרון המאושרת צווחה בהתלהבות, ולאחר שנרגעו התקשרו השניים להורים ועדכנו אותם בבשורה המשמחת.
כשנכנסו למיטה וכיבו את האורות, שרון אמרה לירון שהיא שומעת רחש מוזר. ירון, שלא שמע דבר, קם להדליק את האור, אמר לה שהיא מדמיינת, וחזר למיטה. אחרי דקה אמרה לו שרון שוב שהיא שומעת רעש. הפעם ירון חידד את אוזניו, ולפתע שמע מעין משק כנפיים מתקרב…כשפתחו את האור גילו שהזמזום הצורמני מגיע מכיוונו של זוג יתושים החג סביבם.
ירון מחא כפיים בעוז, תוך ניסיון לכלוא את היתושים בין כפותיו, אך הם חמקו ממנו; הוא נופף מולם ב"מדריך למטייל בצפון" שמצא ליד המיטה, ללא הועיל; ולבסוף התיז עליהם בושם שמצא בשירותים… אמנם החדר הסריח עד מאוד, אך הזוג המעופף הצליח להימלט החוצה, וירון מיהר להגיף את הרשתות, וחזר למיטה.
אחרי דקה החלו השניים להתגרד בכל גופם. הם הדליקו שוב את האור וגילו שהזוג היתושי חזר לחדר, דרך חור צדדי שהיה באחת הרשתות…ירון כבר לא ידע מה לעשות, אז הוא זרק על היתושים כריות, ובטעות התנפצה מנורה שעמדה על שולחן הכניסה. ירון נלחץ, התעצבן, והתחיל לצעוק ולקלל. שמחה בעלת הצימר, ששמעה דברים מתנפצים וקללות, חשבה שירון מכה את שרון, ומיהרה להיכנס.
כששמעה את הסיפור, הציעה לירון שהיא תרסס את המקום ותסדר קצת, ושהם ייצאו לשעה להתאוורר. ירון הסכים, אך ביקש לקבל אלתוש למריחה ואלוורה להרגעה. כשאמרה שאין לה, הוא צעק עליה שהיא חסרת אחריות, שזה "שירות מינימלי", ומה הוא אמור לעשות עכשיו עם כל העקיצות – "על מלריה את שמעת?!" שמחה, שנפגעה עמוקות (זה היחס שמגיע לי?) קראה לבעלה. ניסים, שהתעצבן שהעירו אותו, ושהעליבו את אשתו, אמר לירון שהוא "ילדה מפונקת", שככה זה בטבע, ואף שאל אותו איפה הוא בדיוק ציפה לישון – בממ"ד??
כשירון צעק עליו שהם הרסו לו את כל ההצעה, שרון, שהייתה עד אז בשקט, כבר לא יכלה להתאפק, והיא צעקה – על ירון – שבלי שום קשר ליתושים, אם כבר משהו הרס לה את הצימר זו ההתנהגות המזעזעת שלו…ירון התחיל לארוז והודיע שהם עוזבים עוד הלילה, שרון אמרה לשמחה שהיא מצטערת ושמזל שכל זה קרה לפני שהם התחתנו, וניסים אמר לירון שהוא מוזמן לעוף מפה רק שישאיר תשלום על 2 הלילות שהם הפסידו עליו.
ירון אמר לו שיחלום לקבל ממנו שקל, שרון שאלה בבכי לאן הוא מתכוון ללכת "בשעה כזו", שמחה התחילה לצעוק שזו המנורה שסבתא שלה הורישה לה, ניסים צעק על ירון שהם ייפגשו בבית משפט, וירון צעק עליו בחזרה שהם הרסו לו את הנישואין והם עוד ישלמו על זה…
מה עכשיו?
קטן אבל מעצבן
לפעמים אתה מרגיש שנעשה לך עוול, ואתה רוצה פיצוי. בדיוק בשביל זה קיים בית המשפט לתביעות קטנות, הפתוח בשבילך בכל רגע נתון. השאלה היא רק, האם כדאי לך להתחיל הליך של תביעה, מה הסיכויים שלך, ואיך עושים את זה הכי נכון שאפשר.
רבים עושים שימוש בהליך זה, שהוא מהיר יחסית, זול ונגיש גם למי שכלל אינו בקי ברזי הדין. כיום ניתן להגיש תביעה כספית בסכום שעד 30,100 אלף, בכל נושא שתחפצו, חוץ מתביעות בנושאים מאוד ספציפיים כמו פינוי שוכר, שכר עבודה או ענייני מזונות, למשל, שידונו בבתי המשפט הספציפיים להם, גם אם הסכום קטן. בתביעות קטנות נדונות גם תביעות צרכניות להחלפת מוצר או תיקונו, והכל בטווח הסכום המקסימלי לתביעה.
על מנת שתביעתכם תתקבל ותצאו מרווחים (נכון שכיף ללמוד מניסיונם של אחרים?) להלן ריכוז של "לקחים" קטנים וטיפים בצידם:
Don't push it (או בעברית: אל תגזים)
אורחת הגישה תביעה נגד בית מלון וחברת הביטוח שלו בטענה שאזעקת כיבוי אש שהופעלה במלון הזרימה מים, שחדרו לחדרה, והרטיבו את המזוודות שלה שהיו מונחות על הרצפה. התובעת טענה כי כל המטען שהביאה עימה לסופשבוע (כמויות עצומות של בגדים, תיקים ונעליים) נהרס, כך שפשוט נאלצה להשליך את כל התכולה לפח… מאחר ולא היו לה תמונות של הבגדים או של הנזקים, היא פשוט הגישה לשופט קבלות שונות וקטלוגים, וכך קיוותה להוכיח את סכומי הגרדרובה שהלכה לעולמה.
המלון טען להגנתו, כי גם אם המים הציפו את הרצפה, הרי שסביר להניח כי רק החפצים שהונחו בתחתית התיקים נפגעו, אם בכלל. בית המשפט קיבל טענה זו, ואף הביע תרעומת על כך שהתובעת לא ניסתה כלל להקטין את הנזק: מסתבר, שהתובעת אפילו לא ניסתה לכבס את הבגדים שנדף מהם "ריח רע מאוד", או לייבש את הנעליים האיכותיות והיקרות (שמן הסתם נועדו לשרוד גשמים)… בהתאם, התביעה ה"מופרזת ומוגזמת" נדחתה, והתובעת לא רק שלא זכתה בשקל, היא גם חויבה לשלם הוצאות משפט למלון ולחברת הביטוח שלו.
כלה וחתן שהגישו תביעה נגד האולם בו נערכה חתונתם, הלינו, בין השאר, על כך שסוכם כי יגישו להם לחדר הייחוד מזון מסויים, אך המזון שהוגש לא היה לרוחה של הכלה הצמחונית. כך למשל, הובטח לה בורקס מסויים, שלא הגיע בסוף, והיא גם הזמינה שניצל "טבעול", אך הוגש לה טבעול עם ירקות, ואת זה "איננה אוהבת". התביעה, על שלל הדוגמאות הצבעוניות הנוספות שהובאו להמחשת אכזבתם של החתן והכלה מהשירותים שניתנו להם (למשל, זמני הגשת האוכל, סוג המחיצות שהותקנו בין ריקודי הנשים והגברים ועוד) – נדחתה, בין השאר מאחר והוכח שהשירותים שסוכם עליהם, אכן ניתנו.
מה למדנו?
- בית המשפט לא מפרגן לתובעים שרצים לתבוע בלי לנסות קודם להסתדר ולהקטין את נזקיהם.
- אם אכן נגרם נזק – תעדו אותו ואת ניסיונות התיקון.
- בימ"ש מוכן להתעסק בקטנות, אך כאשר הטרוניה הקטנה שלכם עומדת מול שירות מלא ותקין שקיבלתם, בית המשפט לא ייתן יד להתקטננות.
מי ישלם על הנופש שלי? בדרך כלל – אתה
כבוד השופט (המנוח) רפי שטראוס, תיאר כבר בשנת 2001 את המצב בתחום, באופן הבא: "תביעות נגד סוכני נסיעות ומארגני טיולים הפכו, כך נראה, "ספורט לאומי" ורבות מהן מתגלות, למרבית הצער, כנסיונות שווא לעשות רווחים קלים ולהכין תשתית לטיול נוסף לחו"ל".
בעונת הנופש מוגשות תביעות קטנות רבות מספור, של נופשים שונים, ביעדים שונים, כאשר לכולן מכנה משותף אחד: לנופש-ששב-הביתה נגרמה עוגמת נפש מרובה, למראה תיקן/ עכבר/ זיקית בחדר האוכל; ממגע הכתם המהוה בצד המיטה: או בשל היעדרו של הנוף המרהיב שהובטח בתמונות.
בכל אותם מקרים, עוגמת הנפש האדירה הרסה לחלוטין את חופשתו של הנופש ושל כל משפחתו, מחקה מזיכרונו את כל הנאות הטיול, והדבר היחיד שישיב לו את שלוות נפשו הוא החזר מלא של כל כספו פלוס פיצויים.
עם כל הסימפטיה לנופשים שבאמת "נפלו" (ואני אעיד שגם לי זה קרה פעם, וזה באמת מבאס), צריך להבין שדעתם של בתי המשפט אינה נוחה, בלשון המעטה, מתביעות חצופות, והם לא יהססו לחייב נופש לשלם בעצמו את הוצאות המשפט של סוכן הנסיעות האומלל, הנסחב זו הפעם הרביעית השבוע לבית המשפט להילחם על חפותו…
מה למדנו?
- על מנת לסייע לבית המשפט להיעתר לתביעה המוצדקת שלכם, צרפו לתביעה הוכחות. למשל:
- תמונות של החדר המאכזב שלא מתאים למפרט ההזמנה (במקרה בו בסוויטה לא הייתה הפרדה, כמבוקש, בין יחידת ההורים לזו של הילדים, והם "אולצו לחלוק טלוויזיה אחת ואמבטיה אחת", המשפחה זכתה בפיצוי);
- הקלטות של הרעש הרב שנגרם ושהרס לכם את השהייה (זוג ששוכן בנופש מעל דיסקוטק, זכה בפיצוי על הסבל שנגרם לו);
- קבלות של מוניות שנאלצתם לקחת למלון הרחוק בו שיכנו אתכם (בחורות ששוכנו במלון מרוחק ממקומות הבילוי, בניגוד למוסכם, זכו בפיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה להן).
- אספו עדויות משוהים אחרים שהיו עמכם במקום וגייסו אותם להגיע לדיון עצמו.
- שימו לב: אם המלון עצמו כבר פיצה אתכם באופן סביר, יהיה קשה לכם לקבל פיצוי נוסף מבית המשפט.
אני בטוח בצדקתי. החלטתי להגיש תביעה
חשבת והחלטת להילחם ולהוציא את הצדק לאור? להלן מספר עצות פרקטיות:
- התראה – שלחו תמיד מכתב התראה לפני תביעה, ובו דרשו את כספכם. צרפו אותו ואת האישור שהוא הגיע לידי הנתבע, לכתב התביעה. זה יעיד על תום לבכם.
- הגשת התביעה – לטופס כתב התביעה – יש לצרף את כל המסמכים הרלבנטיים להוכחת הטענות: קבלות, חשבוניות, תמונות. צלמו לכם עותק שלם מכל "הסט", עם חותמת "נתקבל" או מדבקת זיהוי, והביאו אותו אתכם לדיון.
טיפ:
השופט/ת שקורא עשרות תיקים ביום ישמח אם תעזרו לו להתמצא בבליל העובדות והמסמכים (וגם אתם מעדיפים שהם יבינו בדיוק למה התכוונתם). לכן:
- סמנו את הנספחים באותיות "א", "ב", "ג" ובתוך כתב התביעה עצמו התייחסו אליהם בהתאם ("ניתן לראות בכרטיס הטיסה המצורף ומסומן כנספח "א" ..").
- סמנו בטוש זוהר את החלקים החשובים והמעניינים בנספחים.
- תשלום אגרה – בפתיחת תיק יש לשלם 1% מסכום התביעה בלבד. זאת, לעומת 2.5% בבימ"ש שלום. אם בכוונתכם לתבוע 32 אלף שקל בבית משפט השלום, אזי בנסיבות מסוימות, אם תפחיתו את סכום התביעה ל-30,100 שקל ותגישו תביעה קטנה – תשלמו 301 שקל אגרה במקום 800 שקל וכך תוכלו ליהנות מיתרונות המסלול הקטן.
- עגמת נפש – ההגדרה היא נזק שאינו ממוני, שלא ניתן לאמוד אותו או לכמת אותו. הסכום שאתם תובעים בגין עגמת הנפש צריך כאמור להיות ריאלי, אך מצד שני, אם לא תדרשו בכלל פיצוי על עגמת נפש, בית המשפט לא יתנדב לפסוק לכם פיצוי בגינה.
- מה זה כתב תביעה שכנגד? נתבע שמקבל את כתב התביעה, צריך להגיש כתב הגנה תוך 15 יום. לפעמים הנתבע, כמו ירון שלא שילם על הצימר למשל, ירצה ליצור "איזון" ולהכניס את ניסים לעמדת מגננה, ויגיש נגדו תביעה שכנגד, מתוך תקווה שהשופטת תחתוך "באמצע" ותקבע שאיש לא חייב לאיש כלום. בין אם התביעה מוצדקת ובין אם לא, זה לא משנה – ניסים יהיה חייב להגיש כתב הגנה "שכנגד", לפרוס את טענותיו ולהכחיש שהוא זה שהרס את "נישואיו" של ירון (2 התביעות תנוהלנה ביחד).
- התנהגות באולם הדיונים – תבעתם? במהלך הדיון דברו אמת, הביטו לשופט בעיניים, אל תקטעו אותו באמצע דבריו וכבדו אותו בפנייתכם אליו (אדוני / גברתי, כבודו / כבודה). קטן קטן – אבל בית משפט הוא מקום שיש לכבד.
מילת סיום
מטרתי במאמר זה כמובן אינה חלילה "להוריד" אתכם מהעניין, אך כן חשוב לי שתדעו מראש, שההליך הקטן אינו קליל כפי שזה נשמע.
הפיצויים שנפסקים בתביעות קטנות אינם גבוהים כלל, תלוי כמובן במקרה, והוצאות המשפט שייפסקו לזוכה הן במקרים רבים 300 שקל או מעט יותר. בהתחשב בהוצאות האמיתיות שתוציאו, שכוללות את ריכוז החומר, כתיבת התביעה, הכנת העדויות, טלפונים, פקסים, ריצות, ימי עבודה ועוד – הרי שאם אתם לא משוכנעים לגמרי בצדקתכם, ובחוזקתן של הראיות שבידיכם – לא תמיד שווה לכם כלל להתחיל את התהליך. שאלו את עצמכם, מראש: האם הייתי מוכן לקבל את הסכום שאני מאמין שאקבל, בניכוי אלף שקל (או יותר, תלוי מהי העלות האמיתית של התהליך עבורכם)?
רק אם התשובה היא כן, או לחילופין מדובר בעניין עקרוני שאין לו מחיר מבחינתכם – לכו על זה, רק תעשו את זה נכון. בהצלחה.
כתבתם כבר צוואה?
"אין מצב שאני כותבת צוואה. זה מביא עין הרע".
"רק חולים כותבים צוואה, ואני בריא כמו שור"…. המשך…
