ארכיון הקטגוריה: מסחרי
"המוכר אמר לי שאפשר לנסות ולהחליף" – אז מה אם הוא אמר?!
כשאנחנו קונים מוצר, אנחנו רוצים לדעת שאם הוא לא יעבוד או לא יתאים לנו – נוכל לחזור ולהחליפו – או לכל הפחות לקבל זיכוי עבורו. נכון?
ובדרך כלל, בשביל לדעת שזה בסדר, נשאל את המוכר עצמו מה מדיניות החנות, ונסמוך על דבריו – נכון?
אז זהו, שלא. וכך גילה, בדרך הקשה, רועי: רועי נכנס לחנות של ג'יימס ריצ'רדסון, שבנמל התעופה בן גוריון, וביקש לרכוש לעצמו זוג נעלי ספורט מדגם אדידס, בעלות של כ – 130 דולר.
לאור המחיר הגבוה, שאל רועי מפורשות את המוכר:
"האם אוכל להחליף את הנעליים לאחר השימוש"? רק לאחר שנענה בחיוב, רכש את הנעליים.
לאחר שעשה בהן שימוש, התברר לו שהשימוש בנעלים גורם לו ל"כאבים חזקים מאוד בכל הגוף" והוא חזר וביקש להחליפן, אך החנות סירבה, בטענה שנעשה שימוש בנעליים.
החנות טענה כי:
- מדיניות החלפת המוצרים המפורסמת ליד הקופות, הינה: החלפה לתקופה של 60 יום ובלבד שהמוצר חדש, שלם ובאריזתו המקורית (ולא זה המקרה).
- אין מצב שהובטח לתובע בעל פה שניתן להחליף נעליים משומשות.
בית המשפט, אליו הגיע רועי המאוכזב, שמע את עדויות הצדדים, וקבע חד משמעית כי רועי לא הוכיח את תביעתו. דהיינו, רועי לא הצליח להוכיח, שבניגוד למדיניות החברה המפורסמת בכתב (מדיניות החזרת מוצרים סגורים וכו') – הובטח לו משהו אחר בעל פה.
ומאחר ועסקינן בגרסה נגד גרסה (הרוכש מול המוכר, שבא לדיון וטען בתוקף שהוא מעולם לא אמר כזה דבר ללקוח), ומאחר ונטל ההוכחה הוא על התובע, התביעה נדחתה!
בית המשפט גם הוסיף וחידד שלפנינו עדות בעל פה, שסותרת מדיניות החזרה בכתב (שהייתה תלויה ליד הקופה), והמסמך בכתב "לוקח" מבחינה משפטית…
לסכום, לא רק שהתובע לא קיבל נעליים חלופיות ולא הוחזר לו כספו, הוא גם חוייב לשלם לחנות הוצאות משפט בגובה 500 ₪ נוספים.
והמסקנות?
- אם מבטיחים לכם משהו שונה ממה שכתוב במדיניות החזרת מוצרים, בקשו את ההבטחה בכתב.
- אם אתם כבר תובעים, תביאו אתכם עד (משהו שהיה אתכם בחנות למשל) – שיחזק את עדותכם.
- אל תבקשו להחליף נעליים אחרי 10 ימים (!). היו צריכים להספיק לכם יומיים לנסות את המוצר, וחבל למשוך זמן ולאבד את הזכות.
- מקריאת פסק הדין ניתן להבין שאם רועי היה מביא אישור מאורטופד למשל, שהכאבים שנגרמו לו הם אכן בשל הנעל, הדברים היו יכולים להיות שונים מבחינת האופן שבו בית המשפט רואה את התיק… לכן הקפידו, כשיש עילת תביעה, לחדד אותה ולהביא תימוכין לטענתכם.
פרטנר פרסמה מבצעים לא תקפים – וחוייבה לשלם ללקוח פיצוי
סטודנט שביקש להצטרף ל"מבצע סטודנטים" (399 ₪), התקשר לנציגי שירות המכירה של החברה, וגילה כי המבצע שפורסם אינו בתוקף עוד, ומדובר עתה על סך של 499 ₪.
הסטודנט החליט להצטרף למבצע בכל זאת, בעלות של 499 ₪, אך להפתעתו גילה לאחר זמן מה, שחשבונית המס הונפקה על סך גבוה בהרבה ממה שנמסר לו טלפונית: 1,381 ₪!
לאור זאת פנה הסטודנט לתבוע את החברה, ושם גולל מסכת ארוכה של ייסורים שעבר כאשר ניסה לקבל מהם הסברים או זיכויים.
רוח גבית נוספת לתביעתו התקבלה כאשר הסטודנט גילה, כבר בחודש יולי האחרון בו התנהלה התביעה, כי פרטנר ממשיכה ומפרסמת באתר שלה מבצע שתוקפו תם ביום 28.2.10.
פרטנר מצידה טענה כי התובע קיבל מכשיר יקר בעלות מופחתת של 1,381 ₪ בלבד, והמחיר היה אמור להיות מחולק כך: עלות חד פעמית בסך 499 ₪, ובנוסף תשלום שוטף של 49 ₪ במשך 18 חודשים, שיקוזז בכל חודש (דהיינו, בפועל, 0).
החברה טענה כי חשבונית המס הונפקה, כדין, על מלוא הסכום (1,381 ₪), ולו היה נשאר בתוכנית עד הסוף, הזיכוי החודשי היה מקזז את יתרת הסכומים כך שבסופו של יום התובע היה משלם רק 499 – כפי שהובטח לו טלפונית. ואולם, מאחר והיחסים בין הצדדים נותקו, התובע אכן נדרש לשלם 1,381 ₪ בגין המכשיר, שנשאר ברשותו.
לאחר דיון בית המשפט קבע כך:
לגבי הנזק הישיר שנגרם לתובע:
התובע חויב בסך 1,381, רק מאחר וניתק את ההתקשרות (שלולא היה מנתק, היה מזוכה כאמור).
מצד שני, החברה לא עמדה בהתחייבותה להעביר לתובע עותק ממסמכי ההתקשרות, ולא נתנה לו הסברים מספקים לשאלותיו בדבר משלוח חשבונית על סך 1,381 ₪, כאשר בהתאם להסכם בינו לבין הנתבעת הוא אמור היה להיות מחויב בסכום חד פעמי של 499 ₪ בלבד. התובע על כן, היה רשאי לבטל את ההתקשרות.
מאחר והתובע הצליח למכור את המכשיר לאחר, בסך של 800 ₪, נזקו הישיר מסתכם בהפרש (581 ₪).
באשר להתנהלות לא ראויה כלפי הציבור בכללותו:
פרטנר טענה שאין פסול בכך שבאתר שלה מפורסם מבצע שתם תוקפו, מאחר שמרבית התנאים של המבצע נשארים בעינם.
בית המשפט דווקא קבע כי יש פסול בכך, ושחברה סלולארית המפרסמת מבצע, שפרט עיקרי ממנו (מחיר, סוג דגם וכולי) אינו מעודכן ואינו נכון – מטעה את הצרכן בעניין מהותי בעסקה. נקבע כי זוהי הפרה של חוק הגנת הצרכן, שמחייבת עוסק למכור טובין במחיר שהוצגו בו.
כן נקבע שקיימת חובה חוקית להעביר ללקוח שמבקש עותק מההסכם.
מנגד נקבע, שמאחר וטלפונית כן נמסר לתובע מידע נכון (499 ₪), יש בכך נסיבות המקלות על עונשה של פרטנר.
לסיכום, בית המשפט קבע כי הנתבעת תשלם לתובע 4,000 ₪:
1,500 ₪ בגין נזקיו הישירים (חיוב בגין המכשיר והוצאותיו בהליך המשפטי), ופיצוי נוסף בסך 2,500 ₪ כפיצוי לדוגמה.
אז מה למדנו הפעם?
לפעמים שווה לעמוד על זכויותיך וללכת עד הסוף.
לפעמים.
כתב אישום נגד מתווך שערך זכרון דברים
השבוע נגזר דינו של מתווך, שערך בין מוכר דירת מגורים לרוכש הדירה זכרון דברים.
כתב האישום
משרד המסחר והתעשייה הגיש נגד המתווך עובדיה, בעלים של משרד תיווך, כתב אישום, המייחס לו את העבירה הבאה:
עשיית פעולה משפטית על ידי מתווך במקרקעין.
למי שלא זוכר, סעיף 15 לחוק המתווכים במקרקעין אוסר על מתווך לערוך או לסייע לערוך זיכרון דברים, שכן אין לו ההשכלה המשפטית המתאימה, וזיכרון נדברים הוא מסמך מחייב.
ההודאה
המתווך הודה בעובדות כתב האישום, אך טען שעבר את העבירה בתום לב ומבלי שהיה מודע לאיסור שבחוק.
הוא ציין, שמיד לאחר שנערכה ביקורת במשרדו, השמיד את כל טפסי זיכרונות הדברים שהחזיק, וקצין המבחן התרשם, שהנאשם "הפנים את האיסור ואת הסיכון הנשקף ממנו לציבור".
בשל אלו, ומאחר והרשעה בעניינו הייתה פוגעת בהמשך עיסוקו (הנאשם הוא אב לשלושה), המליץ שירות המבחן לסיים את ההליך ללא הרשעה, אך כן לחייבו בשעות שירות לציבור.
טענות ההגנה
הסניגור של הנאשם הוסיף כי הנאשם פיצה כלכלית את המתלונן (סכום שהוא מעבר לשכר טרחת התיווך) וכן הדגיש את העובדה שזוהי תהיה אכיפה תקדימית של העבירה הספציפית, שטרם נראתה קודם לכן.
בית המשפט קבע
- החתמת צדדים לעסקת נדל"ן על זיכרון דברים, ללא בדיקה משפטית מקצועית ובאופן שעלול להסב לצדדים המתקשרים בו נזקים כלכליים כבדים – היא תופעה קשה, שכן המשמעויות של טעות בזיכרון הדברים עלולה להיות הרסניות למי מהצדדים ולעיתים לשניהם.
- ואולם, יש לתת משקל משמעותי לשיהוי בניהול התיק, וכן לעברו הנקי של הנאשם ולתפקודו הנורמטיבי, ולהפנמת הלקח.
- לאור זאת, ניתן לסיים את ההליך ללא הרשעה, אך הנאשם יבצע 300 שעות שירות לציבור.
- טענת הנאשם שלא היה מודע לאיסור, לא מקובלת על בית המשפט, שכן – אי ידיעת החוק איננה פוטרת מעונש: על מתווכים ללמוד ולהתעדכן את החקיקה הרלבנטית לגביהם, שכן מוטלת עליהם אחריות כבדה כלפי לקוחותיהם.
ומה המסקנה שלנו הפעם?
לקרוא את כל הפוסטים שלי, ולהפנים את המסקנות 🙂
[ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3818186,00.html ]
|
|
תביעות קטנות – המדריך המלא
ירון החליט להציע לשרון, חברתו מזה 4 שנים, נישואים. הוא הזמין להם צימר, הודיע לבוסית שלה מראש, וביום חמישי לקח אותה בהפתעה מהעבודה לפני הצהריים. כשהגיעו לצימר היוקרתי חיכו להם בלונים בכל החדר, עלי ורדים על המיטה, יין משובח, סלסלת פירות ושלט ענק: "שרון וירון – ברוכים הבאים".
לאחר ששמחה, בעלת הצימר, נכנסה ובידיה ביצים טריות שהוטלו זה עתה, הודו לה השניים ובילו את יתרת היום בג'קוזי. בסיום ארוחת הערב ביקש ירון משרון להביא לו את הקופסה מהמקרר. כששרון פתחה אותה, מצאה עוגת קצפת ועליה כיתוב בשוקולד: "התינשאי לי אהובה?" שרון המאושרת צווחה בהתלהבות, ולאחר שנרגעו התקשרו השניים להורים ועדכנו אותם בבשורה המשמחת.
כשנכנסו למיטה וכיבו את האורות, שרון אמרה לירון שהיא שומעת רחש מוזר. ירון, שלא שמע דבר, קם להדליק את האור, אמר לה שהיא מדמיינת, וחזר למיטה. אחרי דקה אמרה לו שרון שוב שהיא שומעת רעש. הפעם ירון חידד את אוזניו, ולפתע שמע מעין משק כנפיים מתקרב…כשפתחו את האור גילו שהזמזום הצורמני מגיע מכיוונו של זוג יתושים החג סביבם.
ירון מחא כפיים בעוז, תוך ניסיון לכלוא את היתושים בין כפותיו, אך הם חמקו ממנו; הוא נופף מולם ב"מדריך למטייל בצפון" שמצא ליד המיטה, ללא הועיל; ולבסוף התיז עליהם בושם שמצא בשירותים… אמנם החדר הסריח עד מאוד, אך הזוג המעופף הצליח להימלט החוצה, וירון מיהר להגיף את הרשתות, וחזר למיטה.
אחרי דקה החלו השניים להתגרד בכל גופם. הם הדליקו שוב את האור וגילו שהזוג היתושי חזר לחדר, דרך חור צדדי שהיה באחת הרשתות…ירון כבר לא ידע מה לעשות, אז הוא זרק על היתושים כריות, ובטעות התנפצה מנורה שעמדה על שולחן הכניסה. ירון נלחץ, התעצבן, והתחיל לצעוק ולקלל. שמחה בעלת הצימר, ששמעה דברים מתנפצים וקללות, חשבה שירון מכה את שרון, ומיהרה להיכנס.
כששמעה את הסיפור, הציעה לירון שהיא תרסס את המקום ותסדר קצת, ושהם ייצאו לשעה להתאוורר. ירון הסכים, אך ביקש לקבל אלתוש למריחה ואלוורה להרגעה. כשאמרה שאין לה, הוא צעק עליה שהיא חסרת אחריות, שזה "שירות מינימלי", ומה הוא אמור לעשות עכשיו עם כל העקיצות – "על מלריה את שמעת?!" שמחה, שנפגעה עמוקות (זה היחס שמגיע לי?) קראה לבעלה. ניסים, שהתעצבן שהעירו אותו, ושהעליבו את אשתו, אמר לירון שהוא "ילדה מפונקת", שככה זה בטבע, ואף שאל אותו איפה הוא בדיוק ציפה לישון – בממ"ד??
כשירון צעק עליו שהם הרסו לו את כל ההצעה, שרון, שהייתה עד אז בשקט, כבר לא יכלה להתאפק, והיא צעקה – על ירון – שבלי שום קשר ליתושים, אם כבר משהו הרס לה את הצימר זו ההתנהגות המזעזעת שלו…ירון התחיל לארוז והודיע שהם עוזבים עוד הלילה, שרון אמרה לשמחה שהיא מצטערת ושמזל שכל זה קרה לפני שהם התחתנו, וניסים אמר לירון שהוא מוזמן לעוף מפה רק שישאיר תשלום על 2 הלילות שהם הפסידו עליו.
ירון אמר לו שיחלום לקבל ממנו שקל, שרון שאלה בבכי לאן הוא מתכוון ללכת "בשעה כזו", שמחה התחילה לצעוק שזו המנורה שסבתא שלה הורישה לה, ניסים צעק על ירון שהם ייפגשו בבית משפט, וירון צעק עליו בחזרה שהם הרסו לו את הנישואין והם עוד ישלמו על זה…
מה עכשיו?
קטן אבל מעצבן
לפעמים אתה מרגיש שנעשה לך עוול, ואתה רוצה פיצוי. בדיוק בשביל זה קיים בית המשפט לתביעות קטנות, הפתוח בשבילך בכל רגע נתון. השאלה היא רק, האם כדאי לך להתחיל הליך של תביעה, מה הסיכויים שלך, ואיך עושים את זה הכי נכון שאפשר.
רבים עושים שימוש בהליך זה, שהוא מהיר יחסית, זול ונגיש גם למי שכלל אינו בקי ברזי הדין. כיום ניתן להגיש תביעה כספית בסכום שעד 30,100 אלף, בכל נושא שתחפצו, חוץ מתביעות בנושאים מאוד ספציפיים כמו פינוי שוכר, שכר עבודה או ענייני מזונות, למשל, שידונו בבתי המשפט הספציפיים להם, גם אם הסכום קטן. בתביעות קטנות נדונות גם תביעות צרכניות להחלפת מוצר או תיקונו, והכל בטווח הסכום המקסימלי לתביעה.
על מנת שתביעתכם תתקבל ותצאו מרווחים (נכון שכיף ללמוד מניסיונם של אחרים?) להלן ריכוז של "לקחים" קטנים וטיפים בצידם:
Don't push it (או בעברית: אל תגזים)
אורחת הגישה תביעה נגד בית מלון וחברת הביטוח שלו בטענה שאזעקת כיבוי אש שהופעלה במלון הזרימה מים, שחדרו לחדרה, והרטיבו את המזוודות שלה שהיו מונחות על הרצפה. התובעת טענה כי כל המטען שהביאה עימה לסופשבוע (כמויות עצומות של בגדים, תיקים ונעליים) נהרס, כך שפשוט נאלצה להשליך את כל התכולה לפח… מאחר ולא היו לה תמונות של הבגדים או של הנזקים, היא פשוט הגישה לשופט קבלות שונות וקטלוגים, וכך קיוותה להוכיח את סכומי הגרדרובה שהלכה לעולמה.
המלון טען להגנתו, כי גם אם המים הציפו את הרצפה, הרי שסביר להניח כי רק החפצים שהונחו בתחתית התיקים נפגעו, אם בכלל. בית המשפט קיבל טענה זו, ואף הביע תרעומת על כך שהתובעת לא ניסתה כלל להקטין את הנזק: מסתבר, שהתובעת אפילו לא ניסתה לכבס את הבגדים שנדף מהם "ריח רע מאוד", או לייבש את הנעליים האיכותיות והיקרות (שמן הסתם נועדו לשרוד גשמים)… בהתאם, התביעה ה"מופרזת ומוגזמת" נדחתה, והתובעת לא רק שלא זכתה בשקל, היא גם חויבה לשלם הוצאות משפט למלון ולחברת הביטוח שלו.
כלה וחתן שהגישו תביעה נגד האולם בו נערכה חתונתם, הלינו, בין השאר, על כך שסוכם כי יגישו להם לחדר הייחוד מזון מסויים, אך המזון שהוגש לא היה לרוחה של הכלה הצמחונית. כך למשל, הובטח לה בורקס מסויים, שלא הגיע בסוף, והיא גם הזמינה שניצל "טבעול", אך הוגש לה טבעול עם ירקות, ואת זה "איננה אוהבת". התביעה, על שלל הדוגמאות הצבעוניות הנוספות שהובאו להמחשת אכזבתם של החתן והכלה מהשירותים שניתנו להם (למשל, זמני הגשת האוכל, סוג המחיצות שהותקנו בין ריקודי הנשים והגברים ועוד) – נדחתה, בין השאר מאחר והוכח שהשירותים שסוכם עליהם, אכן ניתנו.
מה למדנו?
- בית המשפט לא מפרגן לתובעים שרצים לתבוע בלי לנסות קודם להסתדר ולהקטין את נזקיהם.
- אם אכן נגרם נזק – תעדו אותו ואת ניסיונות התיקון.
- בימ"ש מוכן להתעסק בקטנות, אך כאשר הטרוניה הקטנה שלכם עומדת מול שירות מלא ותקין שקיבלתם, בית המשפט לא ייתן יד להתקטננות.
מי ישלם על הנופש שלי? בדרך כלל – אתה
כבוד השופט (המנוח) רפי שטראוס, תיאר כבר בשנת 2001 את המצב בתחום, באופן הבא: "תביעות נגד סוכני נסיעות ומארגני טיולים הפכו, כך נראה, "ספורט לאומי" ורבות מהן מתגלות, למרבית הצער, כנסיונות שווא לעשות רווחים קלים ולהכין תשתית לטיול נוסף לחו"ל".
בעונת הנופש מוגשות תביעות קטנות רבות מספור, של נופשים שונים, ביעדים שונים, כאשר לכולן מכנה משותף אחד: לנופש-ששב-הביתה נגרמה עוגמת נפש מרובה, למראה תיקן/ עכבר/ זיקית בחדר האוכל; ממגע הכתם המהוה בצד המיטה: או בשל היעדרו של הנוף המרהיב שהובטח בתמונות.
בכל אותם מקרים, עוגמת הנפש האדירה הרסה לחלוטין את חופשתו של הנופש ושל כל משפחתו, מחקה מזיכרונו את כל הנאות הטיול, והדבר היחיד שישיב לו את שלוות נפשו הוא החזר מלא של כל כספו פלוס פיצויים.
עם כל הסימפטיה לנופשים שבאמת "נפלו" (ואני אעיד שגם לי זה קרה פעם, וזה באמת מבאס), צריך להבין שדעתם של בתי המשפט אינה נוחה, בלשון המעטה, מתביעות חצופות, והם לא יהססו לחייב נופש לשלם בעצמו את הוצאות המשפט של סוכן הנסיעות האומלל, הנסחב זו הפעם הרביעית השבוע לבית המשפט להילחם על חפותו…
מה למדנו?
- על מנת לסייע לבית המשפט להיעתר לתביעה המוצדקת שלכם, צרפו לתביעה הוכחות. למשל:
- תמונות של החדר המאכזב שלא מתאים למפרט ההזמנה (במקרה בו בסוויטה לא הייתה הפרדה, כמבוקש, בין יחידת ההורים לזו של הילדים, והם "אולצו לחלוק טלוויזיה אחת ואמבטיה אחת", המשפחה זכתה בפיצוי);
- הקלטות של הרעש הרב שנגרם ושהרס לכם את השהייה (זוג ששוכן בנופש מעל דיסקוטק, זכה בפיצוי על הסבל שנגרם לו);
- קבלות של מוניות שנאלצתם לקחת למלון הרחוק בו שיכנו אתכם (בחורות ששוכנו במלון מרוחק ממקומות הבילוי, בניגוד למוסכם, זכו בפיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה להן).
- אספו עדויות משוהים אחרים שהיו עמכם במקום וגייסו אותם להגיע לדיון עצמו.
- שימו לב: אם המלון עצמו כבר פיצה אתכם באופן סביר, יהיה קשה לכם לקבל פיצוי נוסף מבית המשפט.
אני בטוח בצדקתי. החלטתי להגיש תביעה
חשבת והחלטת להילחם ולהוציא את הצדק לאור? להלן מספר עצות פרקטיות:
- התראה – שלחו תמיד מכתב התראה לפני תביעה, ובו דרשו את כספכם. צרפו אותו ואת האישור שהוא הגיע לידי הנתבע, לכתב התביעה. זה יעיד על תום לבכם.
- הגשת התביעה – לטופס כתב התביעה – יש לצרף את כל המסמכים הרלבנטיים להוכחת הטענות: קבלות, חשבוניות, תמונות. צלמו לכם עותק שלם מכל "הסט", עם חותמת "נתקבל" או מדבקת זיהוי, והביאו אותו אתכם לדיון.
טיפ:
השופט/ת שקורא עשרות תיקים ביום ישמח אם תעזרו לו להתמצא בבליל העובדות והמסמכים (וגם אתם מעדיפים שהם יבינו בדיוק למה התכוונתם). לכן:
- סמנו את הנספחים באותיות "א", "ב", "ג" ובתוך כתב התביעה עצמו התייחסו אליהם בהתאם ("ניתן לראות בכרטיס הטיסה המצורף ומסומן כנספח "א" ..").
- סמנו בטוש זוהר את החלקים החשובים והמעניינים בנספחים.
- תשלום אגרה – בפתיחת תיק יש לשלם 1% מסכום התביעה בלבד. זאת, לעומת 2.5% בבימ"ש שלום. אם בכוונתכם לתבוע 32 אלף שקל בבית משפט השלום, אזי בנסיבות מסוימות, אם תפחיתו את סכום התביעה ל-30,100 שקל ותגישו תביעה קטנה – תשלמו 301 שקל אגרה במקום 800 שקל וכך תוכלו ליהנות מיתרונות המסלול הקטן.
- עגמת נפש – ההגדרה היא נזק שאינו ממוני, שלא ניתן לאמוד אותו או לכמת אותו. הסכום שאתם תובעים בגין עגמת הנפש צריך כאמור להיות ריאלי, אך מצד שני, אם לא תדרשו בכלל פיצוי על עגמת נפש, בית המשפט לא יתנדב לפסוק לכם פיצוי בגינה.
- מה זה כתב תביעה שכנגד? נתבע שמקבל את כתב התביעה, צריך להגיש כתב הגנה תוך 15 יום. לפעמים הנתבע, כמו ירון שלא שילם על הצימר למשל, ירצה ליצור "איזון" ולהכניס את ניסים לעמדת מגננה, ויגיש נגדו תביעה שכנגד, מתוך תקווה שהשופטת תחתוך "באמצע" ותקבע שאיש לא חייב לאיש כלום. בין אם התביעה מוצדקת ובין אם לא, זה לא משנה – ניסים יהיה חייב להגיש כתב הגנה "שכנגד", לפרוס את טענותיו ולהכחיש שהוא זה שהרס את "נישואיו" של ירון (2 התביעות תנוהלנה ביחד).
- התנהגות באולם הדיונים – תבעתם? במהלך הדיון דברו אמת, הביטו לשופט בעיניים, אל תקטעו אותו באמצע דבריו וכבדו אותו בפנייתכם אליו (אדוני / גברתי, כבודו / כבודה). קטן קטן – אבל בית משפט הוא מקום שיש לכבד.
מילת סיום
מטרתי במאמר זה כמובן אינה חלילה "להוריד" אתכם מהעניין, אך כן חשוב לי שתדעו מראש, שההליך הקטן אינו קליל כפי שזה נשמע.
הפיצויים שנפסקים בתביעות קטנות אינם גבוהים כלל, תלוי כמובן במקרה, והוצאות המשפט שייפסקו לזוכה הן במקרים רבים 300 שקל או מעט יותר. בהתחשב בהוצאות האמיתיות שתוציאו, שכוללות את ריכוז החומר, כתיבת התביעה, הכנת העדויות, טלפונים, פקסים, ריצות, ימי עבודה ועוד – הרי שאם אתם לא משוכנעים לגמרי בצדקתכם, ובחוזקתן של הראיות שבידיכם – לא תמיד שווה לכם כלל להתחיל את התהליך. שאלו את עצמכם, מראש: האם הייתי מוכן לקבל את הסכום שאני מאמין שאקבל, בניכוי אלף שקל (או יותר, תלוי מהי העלות האמיתית של התהליך עבורכם)?
רק אם התשובה היא כן, או לחילופין מדובר בעניין עקרוני שאין לו מחיר מבחינתכם – לכו על זה, רק תעשו את זה נכון. בהצלחה.
משפצים? הסכם שיפוץ לדוגמא.
החלטתם ללכת על שיפוץ של האמבטיה, המטבח והסלון. אתם מפקידים בידיו של משה השיפוצניק את המפתחות, אורזים את המטלטלין, הילדים והכלב – ועוברים לגור אצל החמות ל-5 ימים. אבל כשאתם קופצים בצהריים – משה לא נמצא והבן שלו, שאומר שהוא בן 15, מבטיח שאבא יבוא אחר כך ובינתיים כבר שובר את הקירות… המשך…
האזרח הקטן מול התאגיד הגדול. מדריך לייצוגיות.
המחוקק נתן בידי הצרכן הישראלי כלי רב עוצמה המאפשר לו לתבוע גופי ענק בסכומי עתק המגיעים לעיתים למיליוני שקלים. באילו מקרים כדאי לבקש הכרה בתביעה כייצוגית, איך עושים את זה, מהם הסיכונים שעלולים לצוץ, ומי בעצם מרוויח מכל הענין? המשך…
ילד השוקו ניצח את שוקולית
בית המשפט המחוזי בירושלים – כבוד השופט יוסף שפירא (בשא7901/09) – נענה ביום 20.08.09 באופן חלקי לבקשה שהגיש ילד השוקולית (ההוא מהקופסא? מסתבר ששמו רועי קרויטורו, והוא כבר חייל!) נגד חברת שטראוס גרופ בע"מ, יצרנית שוקולית (עלית התמזגה עם שטראוס, ולכן התביעה נגדם)… המשך…
אל תעשקני לעת זיקנה
אל תעשקני לעת זקנה
לפני כשנה ומחצה, נדונה תביעה של זוג יורשים, אשר טענו כי בית האבות בו התגוררה האישה שהורישה להם את נכסיה, עשק אותה. מעשה שהיה כך היה: המשך…
