בית המשפט לתביעות קטנות ברחובות התמודד לאחרונה עם תביעה לא שגרתית, שנכרכו בה יחדיו 2 שכנות, מגזמה, ועץ.
מעשה שהיה כך היה
התובעת והנתבעת הן שכנות בבית דו משפחתי.
- על יד הגדר החוצצת בין חצר משפחת התובעת ובין משפחת הנתבעת, גדל עץ.
- הנתבעת, בניגוד לרצון התובעת ובניגוד למה שסוכם עמה, החליטה על דעת עצמה לכרות את כל גופו של העץ הגדל בחצר התובעת, והותירה רק את עמוד הגזע של העץ.
- בשל מעשים אלו הוגשה תביעה בה התבקש בית המשפט לחייב את הנתבעת לשלם לשכנתה פיצוי בסך של 25,000 ₪ בשל עוגמת הנפש המתמשכת, היעדר ההנאה מצילו של העץ ותחושת העוול שנגרמה לה.
- התובעת טענה שם כי:
א. בגינה האחורית גדל עץ מזה 20 שנים, אשר הגיע לגובה עתיר ענפים הנושאים עלים ירוקים צפופים, אשר הצלו על כל הגינה והנעימו את השהות בגינה והישיבה בצילו של העץ במשך כל הקיץ.
ב. בהסכמת התובעת ובעלה, הנתבעת נהגה מדי שנה לגזום את ענפי העץ שנטו לכיוון חצרה.
ג. גם השנה ביקשה הנתבעת רשות לגזום את הענפים הנוטים לכיוון חצרה ומבוקשה ניתן לה ואכן ביום 17.3.11, כאשר היה ברור לנתבעת שיש לכרות רק ענפים שנטו לחצרה – ביקש בעלה של התובעת, ברוך , יום חופש ביום הזה על מנת שיוכל להשגיח על אופן הכריתה.
ד. למרות קביעת המועד הנ"ל כמועד לביצוע הגיזום, ביקשה הנתבעת להקדים את מועד הגיזום יום קודם לכן ולאחר שהתובעת נתנה הסכמתה, הזמינה הנתבעת כורת עצים.
ה. בניגוד למוסכם עם ברוך לגזום את העץ ולהשאיר חלק סביר של ענפים, ניצלה הנתבעת את היעדרו של ברוך והורתה לכורת לכרות את כל נופו של העץ והתוצאה הייתה, שהכורת הותיר רק את עמוד הגזע.
ו. מראה העץ הגזום גרם לתובעת עוגמת נפש מתמשכת ואף פגם בצורה משמעותית באיכות חייהם של משפחת התובעת.
הנתבעת הגישה כתב הגנה מפורט ובו טענה
- יש לדחות את תביעת התובעת שהיא קנטרנית ומופרכת.
- כמו כן טענה הנתבעת כי:
א. העץ הגדל בחצר התובעת, לא טופח על ידי התובעת או מי מטעמה, גדל פרא והיווה מטרד קשה במשך שנים למשפחת הנתבעת, פגע משמעותית באיכות חייהם וההנאה מביתם ומהחצר שלהם.
ב. זהו עץ נשיר, הגדל בצורה פראית לגובה ולרוחב תוך שהוא פולש עם ענפיו הקוצניים כשלושה ארבעה מטרים לחצר הנתבעת ויוצר לכלוך רב בחצר וענפיו שרטו ופצעו לא פעם את בנה של הנתבעת.
ג. בעבר אף נשברו ענפים מהעץ לתוך חצר הנתבעת ורק במזל לא נפגע איש.
ד. על אף המטרד הנ"ל, הנתבעת גזמה אותו באופן תקופתי ונשאה בהוצאות הכספיות הכרוכות בגיזומו (אלפי שקלים).
ה. בשנה האחרונה נוספו למטרדים שגורם העץ עצמו, מטרדים קשים נוספים על ידי כך שתוכים ועטלפים רבים, הנמשכים לעץ, גורמים לכלוך, רעש ומטרד בריאותי – דבר אשר גרם לנתבעת הוצאות על מנת להתקין מתקן מיוחד נגד העטלפים.
ו. על מנת למנוע המטרדים הנ"ל, סיכמה הנתבעת עם ברוך על גיזום העץ
בצורה מאסיבית יותר מהפעמים הקודמות ולקראת גיזום זה התחייב ברוך אף לשאת במחצית עלות הגיזום ומועד הגיזום תואם מראש עם ברוך. ברוך לא נשא במחצית התשלום כמוסכם.
ז. לאחר אותו גיזום, פנה ברוך אל הנתבעת בכעס וטען, שהגיזום בוצע באופן מוגזם. הנתבעת השיבה שהגיזום בוצע בהתאם למוסכם ולאור קצב גדילת העץ.
ח. העץ אמנם נגזם אך לא נכרת ולכן, סבורה הנתבעת, שלא יעבור זמן רב עד ששוב יגדל פרא. מאז אותה שיחה והגיזום, לא פנו התובעת וברוך ולא ביקשו פיצוי או תשלום.
פסק הדין
- בית המשפט קבע שעל הנתבעת לפצות את התובעת, אך הפיצוי חייב להיות מידתי וסביר.
- השאלה היא האם הנתבעת הייתה רשאית לגזום את העץ כפי שגזמה בפועל, ומה ההנאה שכל צד רשאי היה ליהנות מחצרו.
10. אי אפשר למנוע הנאה מהנתבעת, אשר גם זכותה לשבת בחצרה היא, מבלי שתהא מוטרדת מענפי ומעלי העץ הנוטים לכיוון חצרה. כמו כן:
א. עילת תביעה זו של התובעת היא אמנם עילה כספית, ברם מתיאור עובדות המקרה ומטענותיה העיקריות של הנתבעת עולה, שעץ זה היווה מטרד לנתבעת – הכל כפי שתואר על ידה בכתב ההגנה.
ב. על מנת להסיר מטרד זה ועל מנת לאפשר גם לנתבעת ליהנות מחצרה, מבלי שתהא מוקפת בענפי העץ ומאחר ולטענתה, לא טיפלה התובעת או מי מטעמה בהחזקתו של העץ לבל יהווה מטרד לנתבעת – החליטה הנתבעת – ולא פעם אחת – בתאום ובהסכמת התובעת או ברוך, לבצע גיזום וגיזום זה אף נעשה על חשבונה.
ג. אין ספק, שזכותה של התובעת ובני ביתה ליהנות מחצרה ולישב תחת צילו של
העץ וענפיו, אך באותה מידה יש גם לנתבעת הזכות ליהנות מחצרה היא ובמקרה כזה, יש לאזן בין זכותו של האחד להנאה מלאה, אך אין למנוע מהאחר את אותה זכות להנאה.
ד. אין לקבל טענת התובעת, שעצם הגעת הנתבעת לגור במקום, כאשר העץ כבר היה קיים, היה עליה לקחת בחשבון שתיתקל מדי פעם בעצים, עלים מעופפים, שכן אילו הייתה התובעת מטפלת בגיזום הענפים מדי שנה או בשעת הצורך – לא היה זה מחויב המציאות שהנתבעת לא תוכל לנצל את חצרה בשל אותם מפגעים.
ה. עניינה של עוולת המטרד ליחיד הוא באיזון בין זכותו של אדם להנאה מלאה מזכויותיו במקרקעין לבין דרישותיהם של אחרים לנהל פעילות המשפיעה על הנאה זו.
ו. סעיף 51 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 עוסק במצב מיוחד שבו ענפים או שורשים של עצים בסמוך למיצר פולשים למקרקעין השכנים וקובע: "עצים או צמחים אחרים הגדלים סמוך למיצר וענפיהם או שורשיהם מתפשטים לתוך מקרקעין שכנים, אין בעל המקרקעין השכנים או המחזיק בהם (להלן-השכן) רשאי לדרוש סילוק הענפים או השורשים, אלא אם יש בהם כדי להזיק למקרקעין או להפריע במידה בלתי סבירה בהנאה מן המקרקעין; דרש השכן מבעל הצמחים לסלק ענפים או שרשים כאלה ולא סולקו תוך זמן סביר, רשאי הוא לסלקם בעצמו על חשבון בעל הצמחים".
ז. מטרתו של הסעיף הנ"ל היא להשיג איזון סביר בין אינטרסים מתנגשים תוך כדי הסדר המחייב את מי שאותם עצים או ענפים שפלשו לחלקתו, להתחשב באינטרס של השכן.
ח. כשם שבעל העץ מבקש ליהנות מצילו ולנוח תחתיו בימי הקיץ, כך יש לדרוש מבעלים של העץ לאפשר גם לשכנו ליהנות במידה סבירה מחצרו ולא להפריע את מנוחתו על ידי חדירת ענפים לחצרו – הגורמים מטרד.
ט. סעיף 44(א) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) קובע, שמטרד ליחיד הוא:
"כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל עת עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם…"
י. מהוראות סעיף זה עולה, כי מידתה של ההפרעה כממשית או כקלת ערך נמדדת לפי אמת המידה של זכות התובע לשימוש והנאה סבירים במקרקעין בהתחשב במיקומם וטיבם.
יא. השאלה אם הפרעה מסוימת מהווה פגיעה בשימוש סביר או בהנאה סבירה ממקרקעין היא שאלה עובדתית, התלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה והמבחן לבדיקת השפעתה של הפרעה על שימוש או הנאה סבירים ממקרקעין הוא מבחן אובייקטיבי ואיננו מושפע מרגישויות מיוחדות של התובע או של פעילות שהוא מנהל במקרקעין שלו.
יב. הנתבעת דרשה מהתובעת או מברוך לסלק את אותם ענפים החודרים לחצרה והייתה מקבלת הסכמת התובעת או של ברוך שהיא בעצמה תגזום את הענפים החודרים והמפריעים לנתבעת. הנתבעת הוכיחה שאותם ענפים שחדרו לחצרה היוו מטרד ליחיד וחדירת הענפים יחד עם השלת העלים – מהווים הפרעה של ממש להנאה של הנתבעת מחצרה.
יג. לכן, גם אם התובעת נתנה הסכמה שהנתבעת תבצע הגיזום- היה על התובעת לשלם את הוצאות הגיזום.
יד. צורת כריתת העץ היא אכן פגיעה בהנאת התובעת וצורת הכריתה אף גרמה לתובעת עוגמת נפש, בית המשפט האמין לה שלא ידעה שהעץ ייכרת כך. ואולם, במצבו הקודם, ללא כל גיזום סביר, העץ פגע בהנאת הנתבעת מניצול חצר ביתה.
טו. לאור כל הנימוקים שפורטו – ומאחר ולא הוכח שנגרם לעץ נזק בלתי הפיך – אלא מתחיל הלבלוב מחדש – הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי כספי בסך של 2,000 ₪.
