ארכיון הקטגוריה: כללי

כללי

פניתי לחברת הסלולר ולא חוזרים אליי – מה לעשות?

אם גם אתם מתקשרים שוב ושוב למוקד, משאירים הודעות ובקשות, ופניותיכם לא מטופלות, בואו ולמדו מספר טיפים חשובים להתנהלות נכונה מול חברת הסלולר. גזרו ושמרו: המשך…

פורסם בקטגוריה חוזים, כללי, מסחרי, סלולר, צרכנות וסלולר | 2 תגובות

מערכון בארץ נהדרת – סאטירה או לשון הרע?

בית המשפט השלום בירושלים התמודד לאחרונה עם תביעת לשון הרע שהוגשה נגד זכיינית ערוץ 2 קשת, וזאת על ידי נועם פדרמן, בנוגע למערכון ששודר ב"ארץ נהדרת". המשך…

פורסם בקטגוריה חוזים, כללי | עם התגים , | סגור לתגובות על מערכון בארץ נהדרת – סאטירה או לשון הרע?

נעים להכיר: התיקון המדובר לחוק לשון הרע

סצינת הבלוגים סוערת, כותרות העיתון זועקות, ולא כולם מבינים: על מה כל המהומה? הסבר פשוט, לפניכם:  המשך…

פורסם בקטגוריה חוזים, כללי | עם התגים , , | סגור לתגובות על נעים להכיר: התיקון המדובר לחוק לשון הרע

כשנותן שירות מפצה – אבל סכום הפיצוי נמוך מדי

די. חברת הכבלים / הסלולר שיגעה אותנו.

ימים ושעות בזבזנו בטלפונים, צעקות וצרחות, ובסוף אזרנו אומץ ופנינו לבית המשפט לתביעות קטנות. שם הגשנו מסמכים, הפסדנו ימי עבודה, ניהלנו דיונים, ובסוף יצאנו עם פסק דין לטובתנו, אך עם מאות בודדות של שקלים בכיסנו…

במקרים רבים, הפיצוי שמתקבל לא מכסה אפילו מחצית מההוצאות שהיו לנו עד שהגענו לכאן!

השבוע הוכיח לקוח של "הוט", שזה לא סוף הסיפור: הוא פנה לבית המשפט המחוזי בת"א, ביקש להגדיל את הפיצוי שנפסק לטובתו, ואכן נפסק כי הפיצוי שנפסק לו יוגדל בשיעורים ניכרים.

מעשה שהיה כך היה:

  1. הלקוח ביקש לבטל את שירותי התקשורת שסיפקה לו חברת הוט, אך זו המשיכה לגבות ממנו דמי מנוי חודשיים.
  2. רק בחלוף כשלושה חודשים, השיבה לו את הסכום שגבתה ביתר.
  3. בית המשפט לתביעות קטנות בת"א קבע כי אכן התובע נאלץ לפנות להוט פעמים רבות על מנת לקבל את ההחזר, ובגין כך הוא זכאי לפיצוי של 700 שקלים בלבד.
  4. הלקוח ערער, וטען כי סכום הפיצוי נמוך ומנוגד לרוח החוק, ובית המשפט המחוזי (השופטת צור) קיבל את הערעור, וקבע כי מדובר בסוגיה עקרונית:

א.      הוט אינה רשאית "לכפות" שירות (עיכוב בהתנתקות), ולדרוש בגין כך תשלום.

ב.      הפיצוי שקבע ביהמ"ש לתביעות קטנות אינו מבטא באופן ראוי ומידתי את רוח החוק וכוונת המחוקק.

ג.       הוט נוהגת "כמפרה סדרתית", של חוק הגנת הצרכן, ויש לקיים אלמנט הרתעה, על מנת שלהוט לא תהיה "כדאיות משמעותית להמשך התנהגות מפרה כלפי לקוחותיה".

ד.      לאור זאת, הוגדל הפיצוי ל- 3,000 ש"ח, וכן נפסקו ללקוח הוצאות תמלולים בסך 238  ש"ח, והוצאות הליך בסך 2,000 ₪!

ואני אומרת?

כידוע, אני מתנגדת להגשת תביעות סרק או תביעות בענייני זוטות.

אך כאשר נגרם ללקוח חסרון כיס ובזבוז זמן בשל התנהלות קלוקלת של נותן השירות, יש בהחלט מקום לתבוע, ובגדול:

  • ישבתם בבית וחיכיתם לטכנאי שוב ושוב, והוא לא הגיע?
  • חייבו אתכם ביתר ואתם כבר חודשיים מתקשרים אליהם ללא הועיל?

לפעמים פשוט אין ברירה!

וככל שיותר אנשים יתבעו, יותר פסקי דין יינתנו; וככל שיינתנו יותר פסקי דין, אשר יחייבו את נותני השירות לשלם, הם ייאלצו לשפר את השירות שהם נותנים לצרכנים!

החיים מלמדים שרק כאשר נותן שירות מבין שההתנהגות שלו עולה לו כסף, ופוגעת ברווחיו, הוא ישנה אותה, וזו – בסוף היום – התקווה של כולנו.

  

 

(פסק הדין באדיבות www.psakdin.co.il).

 

פורסם בקטגוריה חוזים, כללי, מסחרי, צרכנות | 2 תגובות

אחריות הורים למעשי ילדיהם?

לפני מספר ימים הניחו חברי הכנסת זאב בוים וזאב בילסקי על שולחן הכנסת את הצעת החוק הבאה, שנועדה לתקן את חוק העונשין, ושמה "אחריות הורים":

–          הצעת החוק מציעה להטיל על הורה אחריות לעבירות שעבר ילדו הקטין.

–          בהתאם, ההורה עצמו, יידרש לשלם קנס בגין כל עבירה שעבר ילדו הקטין, בגובה 1,000 ₪.

–          ההצעה עלתה לאור תופעות הולכות וגוברות של אלימות בני נוער בישראל: בדברי ההסבר נכתב כי בשנים האחרונות ההורים מהווים חלק פחות משמעותי בחיי ילדיהם, ממה שהיה בעבר, ויש לכך, לדעת המציעים, תרומה להאמרה החדה במעורבות בני נוער בתקריות אלימות.

–          החוק החדש יוכל למנוע מקרי אלימות ו-ונדליזם המבוצעים על ידי בני נוער המשוטטים בלילות ללא מטרה, משתכרים וגורמים נזקים לסביבתם, כאשר החוק ייאלץ את ההורים לקחת אחריות ולהיות חלק פעיל בחיי ילדיהם (לדעת היכן הם נמצאים בשעות הלילה, מה הם עושים ואם הם מחזיקים כלי נשק).

ואני אומרת?

מצד אחד – אני לא מאמינה שאפשר לכוף הורה להיות מעורב בחיי ילדו: או שהוא הורה כזה, או שלא.

מצד שני – אני בעד לנסות, ואולי רק המודעות לכך תעשה את שלה.

מכל מקום, במידה וחוק זה ייכנס לתוקף, בתי המשפט יצטרכו להיזהר מאוד באכיפתו: יש למנוע מקרים בהם מצבם הכלכלי של הורי הנער יורע עוד יותר בשל הקנסות הללו שיוטלו עליהם, יתר ילדי המשפחה ייפגעו, אך אלימות ילדם הפוגע לא תיפסק בשל הקנס…ממצבים אלו יש להימנע.

פורסם בקטגוריה כללי | 2 תגובות

נכון שהתארסנו – אבל בעצם לא בא לי בסוף…. זה חוקי?

בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה פסק השבוע פיצויים כספיים לאשה, מאחר וזה שהיא הייתה אמורה להינשא לו – התחרט ברגע האחרון.

מעניין לדעת בהקשר זה, כי זו ממש לא הפעם הראשונה שנפסקים בישראל פיצויים כספיים בגין הפרת הבטחה להינשא, והסכומים שנפסקיחם משתנים ממקרה למקרה ומעניין לעניין.

במקרה הספציפי הזה היה מדובר בבחורה מבית דתי-חרדי, שהכירה עולה חדש מצרפת באמצעות שידוך.

התובעת טענה כי:

  1. הצדדים ערכו טקס אירוסין והחלו להתכונן לחתונה שהייתה אמורה להתקיים בבית הכנסת הגדול בירושלים.
  2. סוכם ביניהם שהתשלומים יתחלקו בין הצדדים בחלקים שווים, אך היא זו שחתמה על הסכם ארגון החתונה ושילמה לבדה מקדמה בסך של 10,000 ₪, כשהנתבע הבטיח לשלם את חלקו במועד מאוחר יותר.
  3. כעבור שבוע נפגשו עם תזמורת החתונה ובחרו מוזיקה לחתונה, אך לאחרי הפגישה הנתבע שינה לפתע את התנהגותו ולמחרת הודיע לה כי מבחינתו החתונה בטלה.

התובעת דרשה לקבל החזר דמי הקדימה ששילמה, הוצאות טקס האירוסין, מקדמות ששילמה (שמלת כלה ועוד), ופיצוי בגין נזק לא ממוני שנגרם לה (עוגמת נפש)- והכל בסך 30,000 ₪.

הנתבע טען כי:

  1. לאחר שהגיע לארץ, לקה בתסמונת "סינדרום ירושלים" (לטענתו, זו הפרעה נפשית שגרמה לו להתקרב לדת באופן קיצוני). עקב כך בלבד, הציע לה נישואין.
  2. לאחר זמן מה הבין כי התובעת אינה מי שהציגה עצמה: היא אינה מלומדת כפי שטענה, אינה אישה בריאה וקיים בלבו ספק באם יוכל להביא עמה ילדים לעולם.
  3. לאור זאת ביטל החתונה.

בית המשפט פסק כי:

  1. הפרת הבטחת נישואין היא אכן עילה לתביעה בגין הפרת חוזה.
  2. במקרה זה, הנתבע אכן הודה כי תכננו להינשא וקבעו מועד לכך – ולכן, משחזר בו, זו הפרת חוזה מבחינתו.
  3. השאלה היא האם הייתה הצדקה להפרת החוזה: האם התובעת או משפחתה רימו את הנתבע ומסרו לו מידע שגוי אודותיה? בעניין זה נקבע כי התובעת כן הציגה תעודות המעידות על לימודיה בתחום הרפואה המשלימה ועבודתה בתחום, וכן גילתה לנתבע כבר בפגישתם הראשונה את מצבה הרפואי, ואפילו עברה בדיקה אצל הנתבע, במרפאתו. לאור אלו, טענת הנתבע שמועלית עתה, לאחר שיחסיהם עלו על שרטון – היא בלתי מוסרית ובלתי הוגנת.
  4. טקס האירוסין נערך על דעת הנתבע ובהסכמתו, הוא רכש עבור התובעת תכשיטים וברגע שניתק את הקשר ממנה – היא הפסיקה את כל ההכנות, ולכן אינו יכול לטעון שהוציאה כספים מבלי שרצה להתחתן.

הפיצויים:

  1. נזק ממוני: הכנות למסיבת האירוסין וקייטרינג (3,700 ₪), מקדמה למארגני הנישואין (10,000 ₪) שמלת כלה ועוד = כ- 15,000 ש"ח.
  2. נזק לא ממוני: עוגמת הנפש והצער הנגרמים לבן זוג בסיטואציה בה בן הזוג האחר מפר הסכמה שנעשתה ביניהם להינשא – הם דבר טבעי וצפוי – כך נפסק, אך הפיצוי על הפרת הבטחת נישואין צריך  להיות  צנוע  ביותר.  לאור זאת נקבע כי התובע ישלם לה סך של 3,000 ש"ח בגין עוגמת הנפש, פלוס 300 ש"ח בגין הוצאות משפט.

ודעתי?

נכון שסכום הפיצוי (להבדיל מהחזר ההוצאות) הוא מינורי בהחלט – 3,000 ₪ בלבד, ואין ספק שאינו מכסה כלל על כל הבושה והצער שנגרמים לכלה חרדית שנזנחה לפני החופה, אך מנגד – אני שמחה שבית המשפט כיבד כאן את רצונו של החתן להתחרט:

סכום פיצויים גדול יותר, היה מרתיע חתנים פוטנציאליים אחרים מלהתחרט, אין ספק, אבל לדעתי – חתן שמתחרט ערב חתונתו פועל דווקא בחוכמה: הוא נמנע מראש מהקמת משפחה שלמה שתתפרק, מה שבסופו של יום יכאב הרבה יותר, ולהרבה יותר אנשים.

פורסם בקטגוריה "חוזה לך ברח" / מתוך הטור ב-YNET, חוזים, כללי | עם התגים , , | סגור לתגובות על נכון שהתארסנו – אבל בעצם לא בא לי בסוף…. זה חוקי?

שמלת הכלה לא דומה למה שהזמנתי – מה עושים?!

בפני בית המשפט לתביעות קטנות בטבריה עמדה לאחרונה כלה מאוכזבת.

הכלה טענה כי:

  1. לקראת חתונתה היא ביקשה מהנתבעת (=המעצבת) לתפור לה שמלת כלה לפי דגם שהביאה יחד איתה.
  2. המעצבת ביקשה מהתובעת לקנות את הבדים הנחוצים לתפירה – וזו רכשה אותם ב- 500 ₪. למעצבת שילמה 500 ₪, על החשבון, כשעלות השמלה הסופית הייתה אמורה להיות 1500 ₪.
  3. המעצבת – לטענת התובעת – התעכבה בתפירה ובמדידות; השמלה נתפרה באיכות ירודה; ולא הייתה זהה לדוגמה שהוזמנה!
  4. לאור כל זאת, נאלצה התובעת, מספר ימים לפני החתונה, לחפש שמלה חלופית – אותה שכרה בסכום גבוה.

טענות המעצבת

  1. המעצבת מצידה, טענה כי התובעת הגיעה אליה 3 חודשים לפני החתונה כשהייתה בהריון, והמעצבת הודיעה לה כי יש לה הזמנות קודמות וכי תתחיל לעבוד על השמלה כחודש לפני החתונה.
  2. ואכן, השמלה נתפרה כמבוקש, ורק המדידות נערכו באיחור קל בגלל התובעת שלא התפנתה לכך.
  3. לעניין האיכות והרמה – התפירה בוצעה לפי הדוגמא שניתנה לה, אך בגלל שהדוגמא הבליטה את הבטן והחזה של התובעת – הדגם שונה במעט כדי שיתאים לה.
  4. המעצבת טענה גם שהבד שהובא לה, לא היה זה שנדרש בדוגמא.

הדיון

בית המשפט קיבל לידיו הן את הדוגמא שהובאה למעצבת, והן את השמלה שנתפרה לה ע"י הנתבעת, ואז החליט כדלקמן:

  1. השמלה שנתפרה שונה מהותית מהדוגמא שנדרשה ע"י התובעת:

"בשמלה היו חסרים קיפולים ושכבות בד, המקנים לשמלה חן ויוקרה, דוגמת החזה הייתה שונה, חסרים בה את הפרחים שהיו בדוגמא, בקיצור היא נראתה שמלה שונה משמעותית מהדוגמא שנדרשה".

   2. לגבי השוני בבד: האחריות בעניין זה מוטלה על המעצבת! היא זו שרשמה לתובעת על פתק את סוגי הבד הדרושים, ואם הבד שהובא בפועל לא התאים לדרישות, היה עליה לומר זאת מיד לתובעת, ולבקש לשנות את הבד.

   3. התובעת נקלעה למצב שבו נגרמה לה עוגמת נפש, לחץ נפשי וטרדה מיותרת, ולכן זכאית לפיצוי בגין הנזק שנגרם לה – 1000 ₪, וכן הוצאות משפט בסך 300 ₪. כמו"כ, התובעת לא צריכה לשלם למעצבת את יתרת הסכום שהיא חייבת לה, כפי שדרשה המעצבת.

לסכום: לא קלה היא דרכה של כלה

שימו לב: הכלה המאוכזבת שילמה 500 ₪ על הבד ו- 500 ₪ למעצבת = 1,000 ₪.

את אותם 1,000 ₪ היא פשוט קיבלה בחזרה, פלוס 300 ₪ הוצאות משפט…!

בפועל אין פה כל פיצוי על זמנה של הכלה, אין פה החזר על הכספים הרבים שהוציאה ברגע האחרון (שכירת שמלה), אין פיצוי בגין האכזבה ומפח הנפש שהיו מנת חלקה, וגם אין פה הרתעה (המעצבת לא סיימה את העבודה, ולמעשה הפסידה רק 500 ₪).

הייתי מסכמת ואומרת, שלא קלה הייתה דרכה של הכלה, ולכן – כרגיל – המסקנה היא אחת:

שימו לב מראש לדברים, אל תחכו לרגע האחרון להגיד שהבד לא נראה לכם מתאים או שהאיכות ירודה. בסופו של יום, גם אם תזכו בסוף במשפט, לא בטוח בכלל שתצאו נשכרים כלכלית, ולכן כדאי לכם לפעול נכון מראש, כדי להימנע מהגעה לערכאות.

פורסם בקטגוריה חוזים, כללי | עם התגים , , | סגור לתגובות על שמלת הכלה לא דומה למה שהזמנתי – מה עושים?!

המורה לריקוד שמה אותי בשורה האחרונה – אפשר לתבוע?

בית המשפט לתביעות קטנות ברמלה נאלץ להתמודד בימים האחרונים עם תביעה לא כל כך שגרתית…

ילדה שהשתתפה בחוג ריקוד בסטודיו לריקוד, שובצה – לטענת הוריה – בשורה האחרונה של הרקדניות במופע שהסטודיו העלה.

הוריה המאוכזבים של הילדה לא התמהמהו, והגישו לבית המשפט ברמלה תביעה נגד הסטודיו (!).

 ההורים טענו כי:

  1. הילדה ביקשה להחליף את מיקומה לשורה הראשונה של הרקדניות, אך הנתבעת (הסטודיו) סירבה.
  2. הנתבעת אילצה את בתם לרכוש תלבושות לריקודים (120 ₪) – אך דווקא בריקוד הספציפי בו נדרשה התלבושת – סירבה הנתבעת לשנות את המיקום של בתם, ולכן מבוקש מחיר התלבושת בחזרה, פלוס פיצוי בגין עוגמת נפש.

 הנתבעת טענה כי:

  1. בתם של התובעים דווקא כן מוקמה במחצית הראשונה של המופע בשורה הראשונה מתוך 4, ובמחצית השניה מוקמה בשורה השלישית. זה הוא מיקום טוב ובולט.
  2. טבעי שרקדניות יבקשו להיות כל הזמן בשורה הראשונה, אך הדבר בלתי אפשרי.
  3. הורי הרקדנית הפסיקו את השתתפותה בחוג, ולכן לא הייתה מבוטחת בביטוח שערך הסטודיו, ולא יכלה להשתתף במופע הנוסף.

 בית המשפט קבע כי:

  1. העמדת בתם של התובעים במופע הריקודים הינו נושא הנתון לשיקול דעתה של הנתבעת, תוך שהיא מביאה בחשבון את כישורי כל רקדנית ורקדנית בפני עצמה וביחס לחברותיה, ותוך התחשבות בצרכי המופע בהתאם לשיקול דעת הכוריאוגרפית.
  2. על כן, גם אם בקשו ההורים ובתם לשנות את מיקום הרקדנית, אין הדבר אומר שעל הנתבעת היה להיעתר לבקשה זו.
  3. מכל מקום, אין הערכה זו נושא לדיון בבית המשפט.
  4. לגבי התלבושת – הסטודיו העיד שלא נדרשו בגדים מיוחדים למופע, והם אפילו הציעו להוריה עזרה במציאת בגדים מתאימים למופע.
  5. התביעה נדחתה, ובנסיבות העניין לא ניתן צו להוצאות.

ולדעתי? רף חדש נקבע היום בישראל:

הן לגבי מידת ההישגיות שדורש ההורה הישראלי מילדו, והן לגבי כמות האנרגיה שאותו הורה מוכן להשקיע, עד להגעה לתוצאות הראויות (בעיניו).

מועיל? מזיק? על טעם וריח אין להתווכח, ולי נותר רק לאחל לרקדנית שתזכה לרקוד בשורה הראשונה במהירה בימינו.

פורסם בקטגוריה חוזים, כללי | סגור לתגובות על המורה לריקוד שמה אותי בשורה האחרונה – אפשר לתבוע?